בתנ"ך או בברית החדשה לא קיים אף לא פסוק אחד שמלמד שהקורבן של המשיח היה מוגבל או תקף רק עבור קבוצה ספציפית של בני אדם שנבחרו מראש.
אם המשיח לא מת עבור העולם כולו, אלא רק עבור קבוצה ספציפית, אף אחד לא ידע עד סוף חייו אם הוא חלק מאותה קבוצה ספציפית בחירה, עבורה המשיח מת. למה? כי בקלוויניזם המשיח מת עבור אלו שנבחרו מראש. אך הקלוויניזם לא נותן לאף אחד אפשרות לדעת אם מישהו מאיתנו הוא חלק מהקבוצה שנבחרה. רק אחרי שמתמידים באמונה מגלים שאכן נבחרנו מראש ושהמשיח מת עבורנו, דהיינו, שאנחנו חלק מהקבוצה הייחודית והבחירה של אלוהים. אם כך, עלינו להעמיד במבחן את תורת "הקורבן המוגבל".
תורת ה"קורבן המוגבל" מקושרת לתורת ה"בחירה מקדם". בתאולוגיה הקלוויניסטית (או הרפורמית) המשיח מת עבור רק קבוצה ספציפית של אנשים שנבחרו מקדם על ידי אלוהים לשם חיי עולם.
פסוקים המשומשים לטובת תאולוגיית ה"קורבן המוגבל"
מתי א 21
הִיא יוֹלֶדֶת בֵּן וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם.
קלוויניסטים רואים במילה "עמו" מילה אקסקלוסיבית שלא כוללת את כולם. אך הטקסט לא אומר את זה. אם כך אז הפסוק עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְלֹא עוֹד אֲנִי חַי, אֶלָּא הַמָּשִׁיחַ חַי בִּי. הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי עַכְשָׁו בַּבָּשָׂר, אֲנִי חַי אוֹתָם בֶּאֱמוּנַת בֵּן-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָהֵבַנִי וּמָסַר עַצְמוֹ בַּעֲדִי (גלטים ב 20) מלמד שהמשיח מת רק עבור שאול.
מעשי השליחים כ 28
הַשְׁגִּיחוּ עַל עַצְמְכֶם וְעַל כָּל הָעֵדֶר אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׂמָה אֶתְכֶם לְמַנְהִיגִים בְּתוֹכוֹ, לִרְעוֹת אֶת קְהִלַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר קָנָה בְּדָמוֹ שֶׁלּוֹ.
שוב, העובדה שישוע קנה את הקהילה לא מוכיחה שדמו לא נשפך, או לא זמין גם עבור אלו שלא בקהילה.
אפסים ה 25-27
25 הָאֲנָשִׁים, אֶהֱבוּ אֶת נְשֵׁיכֶם כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת הַקְּהִלָּה וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדָהּ 26 כְּדֵי לְקַדְּשָׁהּ וּלְטַהֲרָהּ עַל-יְדֵי רְחִיצַת מַיִם, בְּלִוּוּי דְּבָרוֹ,27 לְמַעַן יַעֲמִיד לְפָנָיו אֶת הַקְּהִלָּה כְּשֶׁהִיא מְפֹאֶרֶת בְּכָבוֹד, לְלֹא כֶּתֶם וְקֶמֶט וְכַדּוֹמֶה, לְמַעַן תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה וּלְלֹא דֹּפִי.
כל מה שהפסוק אומר הוא שתכלית מותו של המשיח היא להכין את ההתקדשות של הקהילה, אך זה בלתי אפשרי להסיק מהפסוק הזה שתכלית מותו לא כללה את העולם כולו (כפי שהראשונה ליוחנן ב 2 אומר).
הראשונה ליוחנן ג 1-2
1 רְאוּ אֵיזוֹ אַהֲבָה נָתַן לָנוּ הָאָב לְהִקָּרֵא יַלְדֵי אֱלֹהִים! וְאָכֵן כָּךְ אֲנַחְנוּ. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָנוּ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִכִּיר אוֹתוֹ. 2 אֲהוּבַי, עַכְשָׁו יַלְדֵי אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ, וְעוֹד לֹא נִגְלָה מַה נִּהְיֶה. יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבְּהִגָּלוֹתוֹ נִהְיֶה כָּמוֹהוּ, כִּי נִרְאֵהוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא.
שוב, העובדה שהאב נתן לנו את אהבתו, לא מגדירה את תחום קורבנו של המשיח. יוחנן כותב למאמינים לכן זה טבעי שהוא ישתמש במילים כמו "'לנו", "אנחנו", "אותנו". השימוש במילים האלה לא פוסל את האחרים מלהיות בתחום התקפות של קורבנו.
פסוקים הסותרים את תורת ה"קורבן המוגבל"
1. השנייה לפטרוס ב 1:
אֲבָל גַּם נְבִיאֵי שֶׁקֶר הָיוּ בָּעָם, כְּשֵׁם שֶׁגַּם בֵּינֵיכֶם יִהְיוּ מוֹרֵי שֶׁקֶר. הַלָּלוּ יַכְנִיסוּ בַּחֲשַׁאי תּוֹרוֹת הַרְסָנִיּוֹת וְיִכְפְּרוּ בָּאָדוֹן אֲשֶׁר קָנָה אוֹתָם, וְיָבִיאוּ עַל עַצְמָם אָבְדָן פִּתְאֹם.
מדובר באנשים בלתי נושעים אֲשֶׁר אֲפֵלַת חֹשֶׁךְ שְׁמוּרָה לָהֶם (פס' 17), ועם זאת, נאמר בפירוש שהאדון קנה אותם, כלומר שילם עבורם בדמו.
2. רומים ה 15:
אוּלָם לֹא הֲרֵי הָעֲבֵרָה כַּהֲרֵי מַתְּנַת הַחֶסֶד; שֶׁכֵּן אִם בִּגְלַל הָעֲבֵרָה שֶׁל אֶחָד מֵתוּ הָרַבִּים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, בְּחֶסֶד הָאָדָם הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שָׁפְעוּ לָרַבִּים חֶסֶד אֱלֹהִים וּמַתְּנָתוֹ.
מי מת בגלל העברה של אדם? קבוצה מסויימת? לא! כל האנושות!. לעומת זאת החלק השני של הפסוק אומר שלרַבִּים שפעו החסד והמתנה של אלוהים. אלא אם כן שאול פתאום שינה את המשמעות של המילה "רבים" בפסוק 15, הפסוק הזה סותר את תורת ה"קורבן המוגבל".
3. רומים ה 18:
וּבְכֵן, כְּשֵׁם שֶׁעֲבֵרָה אַחַת הִיא הַרְשָׁעָה לְכָל בְּנֵי אָדָם, כֵּן גַּם מַעֲשֵׂה צְדָקָה אֶחָד הוּא זִכּוּי שֶׁל חַיִּים לְכָל בְּנֵי אָדָם.
אלא אם כן "הביטוי "כל בני אדם" בפסוק הזה מתייחס לקבוצה ספציפית של אנשים שהורשעו מחד ושקיבלו זיכוי של חיים מנגד, הפסוק הזה סותר את תורת ה"קורבן המוגבל". אחדים יטענו שהפסוק הזה עלול ללמד את תאולוגיית האוניברסיאליזם (על פיה כולם בסופו של דבר יוושעו, גם הבלתי מאמינים) אך מדובר בהוצאה מההקשר משום שפס' 17 אומר: שֶׁהֲרֵי אִם עַל-יְדֵי עֲבֵרָה שֶׁל אָדָם אֶחָד מָלַךְ הַמָּוֶת, כָּל שֶׁכֵּן הַמְקַבְּלִים אֶת שֶׁפַע הַחֶסֶד וְאֶת מַתְּנַת הַצְּדָקָה יִמְלְכוּ בַּחַיִּים בִּגְלַל הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
כלומר, המתנה מופנית ומוצעת לכולם, אך רק אלו שמקבלים אותה יוושעו.
4. הראשונה לטימותיאוס ג 10:
ואָמְנָם לְשֵׁם כָּךְ אֲנַחְנוּ עֲמֵלִים וְנֶאֱבָקִים — שֶׁתִּקְוָתֵנוּ הִיא בֵּאלֹהִים חַיִּים אֲשֶׁר הוּא הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם, בְּיִחוּד שֶׁל הַמַּאֲמִינִים.
מדוע הפסוק הזה סותר את הקלוויניזם? משום שאם הקלוויניזם היה נכון, משמעות הפסוק היא כזו:……… "הוא המושיע של כל הנבחרים, ביחוד של הנבחרים".
5. הראשונה ליוחנן ב 2:
הוּא כַּפָּרָה עַל חֲטָאֵינוּ, וְלֹא עַל חֲטָאֵינוּ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם עַל חֲטָאֵי כָּל הָעוֹלָם.
מדוע הפסוק הזה סותר את הקלוויניזם? משום שאם הקלוויניזם היה נכון, משמעות הפסוק היא כזו: "הוא כפרה על חטאינו (הנבחרים), ולא על חטאינו בלבד, אלא גם על חטאי כל הנבחרים".
6. רומים יא 32:
כִּי אֱלֹהִים כָּלָא אֶת הַכֹּל בְּאִי-צִיּוּת כְּדֵי שֶׁיְּרַחֵם עַל הַכֹּל
אלא אם כן המילה "הכל" בחצי השני של הפסוק שונה מהמילה "הכל" בחצי הראשון של הפסוק, הפסוק סותר את תורת ה"קורבן המוגבל".
לסיכום
דרך קורבנו של המשיח, הגאולה הושלמה והיא זמינה לכל העולם, אך היא מיושמת רק עבור אלו שמאמינים.
