הדרשה על ההר. יש שרואים את הנאום הזה כתיאור מפורט של הדרך לישועה. הבעיה הנעוצה בפרשנות כזו היא שמילות הישועה הגדולות כגון גאולה והצדקה אינן מופיעות בפרקים הללו. בנוסף, אם זו הפרשנות הנכונה, אז ישועה היא לבטח דרך מעשים טובים.אחרים רואים בדרשה זו תכנית לחיים משיחיים כיום. קבלת ההשקפה הזאת תדרוש שלילת הביאור על-פי הפשט של רוב הלימוד, כדי לקיימה בעולם רשע זה. יתר על-כן, אם זו אמת לקהילה, מדוע אדוננו אינו מזכיר את רוח הקודש שכה חשוב לחיים משיחיים, או אפילו לקהילה עצמה?
ועדיין, אחרים מבינים שהמטרה הראשונית של הדרשה היא התייחסות למסר של מלכות המשיח. המבשר, יוחנן, הכריז את המלכות (מתי ג 2); המשיח עצמו החל להטיף את המסר הזה (מתי ד 17); כעת הוא מסביר במה כרוכה חזרה בתשובה אמתית. המלכות שהטיפו לה והמלכות שלה ציפה העם היא מלכות המשיח מבית דוד, מלכות אלף השנים כפי שהובטח בתנ"ך. המשיח לא ציין שעליהם להבין זאת אחרת, בכך שישנו את המשמעות של המלכות שעליה דיבר. אולם העם שקיווה מאוד למלכות פוליטית, שכח שישנן דרישות רוחניות אפילו למלכות הפוליטית הזאת. לכן, האדון מבהיר במה כרוכות הכנות רוחניות למלכות דוד.
נדמה שהנאום הזה, ביחס למלכות, מדגיש במיוחד את הצורך להתכונן למלכות. חלק מהדרישות שיש למלא במלואן תחייבנה את כינון המלכות על שלטונה הצודק (מתי ה 42-38), אף שהעיקרון הכללי עשוי להתלוות בכל עת.
אם-כך, הדרשה על ההר היא קריאה לחזרה בתשובה לאלו שהבדילו בין השינוי הפנימי לבין הדרישות לכונן את המלכות. לפיכך, היא רלוונטית לכל עת שבה המלכות קרובה – שכוללת את העת שהמשיח הטיף לה ואת העת של הצרה הגדולה. היא גם מתארת מצבים שיהיו במלכות שתיכון. אבל, כמו כל ספר הבריתות, היא מועילה לתלמידים בכל תקופה, הואיל והיא אחד הקודים המוסריים המפורטים ביותר במקרא.
