"וְהוּא צֶלֶם שֶׁל הָאֱלֹהִים הַבִּלְתִּי נִרְאֶה, בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה"
"קולוסים א 15"
יש הטוענים1 שפרושו של הביטוי "בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה" (קול' א' 15) הוא שבן האלוהים (ישוע) היה היצור (הבריאה) הראשון שנוצר (שנברא) בסדר בריאת האלוהים, ומתיימרים לגבות את הפירוש הזה על ידי המילה "ראשית" המופיעה בקול' א' 18: "הוא ראשית ובכור מעם המתים". בספר התגלות, יוחנן גם כן מזהה את בן האלוהים כ"רֵאשִׁית בְּרִיאַת הָאֱלֹהִים" (התג' ג' 14). לעתים קרובות גם מצטטים את מזמור ב' 7 ("אני היום ילדתיך") כחיזוק הדעה שבן האלוהים נברא מתישהו בעבר הרחוק בציר הזמן האלוהי. הטענה הולכת ככה:
האם תפיסה זו היא מקראית ונכונה? ממש לא!
מבחינה פילוסופית
כתבי הברית החדשה ברורים באשר לניצחיותו של המשיח. זאת אומרת, שהמשיח מעולם לא נברא, אלא שהוא אלוהים בעצמו. מה שנברא, לא יכול להיות אלוהים מאחר ואלוהים, מעצם הגדרתו, נצחי בעברו, שהרי אחרת, לא היה אלוהים.
אפשר לנסח את העניין בטיעונים דדוקטיבים פשוטים:
1. מעצם הגדרתו, אלוהים נצחי בעברו.
2. מה שאיננו נצחי בעברו לא יכול להיות אלוהים.
3. לכן, אם המשיח איננו נצחי בעברו (נברא) הוא איננו אלוהים.
דוגמא נוספת:
1. אלוהים הוא נצחי בעברו.
2. המשיח הוא אלוהים.
3. לכן, המשיח מעצם אלוהותו, נצחי.
לסיכום, אם המשיח נברא, אזי נוצרת סתירה לוגית עם המסר התיאולוגי של כתבי הקודש.
מבחינה תיאולוגית
ספר הברית החדשה מוצף בציטוטים והרמזים (אלוזיות) לתנ"ך. מחברי הברית החדשה ידעו היטב את כתבי הקודש והביעו את עצמם בשפה ובמחשבה תנ"כית לאורך כל כתביהם. מה שדי ברור באל הקולוסים א' 18-15 הוא ששאול מתאר את מעמדו של המשיח ואת בריאת העולם דרכו, במושגים תנ"כיים שנלקחו ממספר קטעים חשובים, כגון תהל' פ"ט 28, ברא' א' 1, משלי ח' 31-22 ומשלי ל' 4.
ידוע מסיפורי התנ"ך ש"בכור" לאו דווקא מתייחס לסדר הלידה, וזה נכון במיוחד בספר בראשית, ספר שמנתב נתיב גנאלוגי (שושלת יוחסין) מזרע האישה (ברא' ג' 15) למלך המשיח (ברא' מ"ט 12-8).
על אפרים נאמר "אֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא". אבל אפרים לא היה זה שנולד ראשון, אלא שהמילה "בכורי" מייצגת פה בסך הכל את הסמכות. זאת אומרת ש'בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה' הוא הסמכות של כל הבריאה. למרות שליעקב היו שניים עשר בנים, דווקא הנכד שלו, אפרים, זכה במעמד "הבן הבכור" (ברא' מ"ח 19-17, דבי"א ה' 1). בתוכניתו של אלוהים לברך את כל העולם דרך זרע ספציפי בספר התורה, יורש הברכה (מעמד הבכור) שוב ושוב הולך לבן הצעיר. אז ברור שבעברית מקראית, "בכור" לאו דווקא מציין את סדר הלידה!
יצחק לא נולד ראשון, אך הוא היה הבן הבכור.
גם יעקב לא נולד ראשון, אך הוא היה הבן הבכור.
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ לִי…וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב" (בראשית כה לא-לג)
בהקשר הזה, הבכורה היא זכויות. יעקב קנה וזכה במעמד היורש של ברכת אביו (ברא' כ"ה 33, כ"ז 29-28, 36).
אז מיהו הבכור? הוא היורש. מיהו ישוע? הוא בכור הבריאה, פרושו, היורש של כל הבריאה והסמכות שלה! אלוהים ברא את הכל דרכו, למענו ובשבילו. ואם ככה זה, גם אנו נבראנו דרכו, למענו ובשבילו!
אז למה שאול מכנה את בן האלוהים "בכור כל-נברא"? התשובה נמצאת בספר תהלים!
דווקא בפסוקים שלעתים קרובות משומשים מחוץ להקשרם כדי לטעון שבן האלוהים נוצר. בספר תהלים, יש מספר תהלים שמוקדשים להבטחתו של אלוהים לבית דויד שממנו ייצא המשיח (כדאי להסתכל בציטוט עצמו).
"11 וְהָיָה כִּי־מָלְאוּ יָמֶיךָ לָלֶכֶת עִם־אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹותִי אֶת־זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה מִבָּנֶיךָ וַהֲכִינֹותִי אֶת־מַלְכוּתֹו׃ 12 הוּא יִבְנֶה־לִּי בָּיִת וְכֹנַנְתִּי אֶת־כִּסְאֹו עַד־עֹולָם׃ 13 אֲנִי אֶהְיֶה־לֹּו לְאָב וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן וְחַסְדִּי לֹא־אָסִיר מֵעִמֹּו כַּאֲשֶׁר הֲסִירֹותִי מֵאֲשֶׁר הָיָה לְפָנֶיךָ׃ 14 וְהַעֲמַדְתִּיהוּ בְּבֵיתִי וּבְמַלְכוּתִי עַד־הָעֹולָם וְכִסְאֹו יִהְיֶה נָכֹון עַד־עֹולָם׃" (דברי הימים א יז)
המזמורים המוקדשים להבטחה זו הם דווקא נמצאים במקומות מפתח בספר תהלים: מזמור ב' העומד במבוא הספר, מזמור ע"ב הנמצא בדיוק בסוף ספר שני של תהלים, ומזמור פ"ט הממוקם במזמור האחרון של ספר השלישי של ספר תהלים. ברור כי המזמורים מתקדים בהבטחה הנ״ל:
״אֲנִי אֶהְיֶה־לֹּו לְאָב וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן״ (דבי"א י"ז 13)
"7 אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יהוה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיֹּום יְלִדְתִּיךָ׃ 8 שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גֹויִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי־אָרֶץ׃" (מזמור ב' 8-7)
"27 הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי׃ 28 אַף־אָנִי בְּכֹור אֶתְּנֵהוּ עֶלְיֹון לְמַלְכֵי־אָרֶץ׃" (מזמור פ"ט 28-27)
מה שמעניין במזמור ב' הוא שמיד אחרי שהמשורר אומר לנו "אני היום ילדתיך" הוא מתייחס לנחלתו של המשיח (שאל ממני ואתנה גוים נחלתך…). בדיוק אותה המחשבה אנו מוצאים גם במזמור פ"ט 28: "אף אני כבור אתנהו, עליון למלכי-ארץ"! בשני המקרים "ילדתיך" ו"בכור אתנהו" קשורים ישירות לירושתו של המשיח כיורש! הכינוי "בכור" במזמור פ"ט מתייחס למעמדו של המשיח מעל כל המלכים, וכלל וכלל לא לסדר לידתו! ולכן בדרשה של שאול במע"ש הוא מצטט את מזמור ב' 7, ומקשר אותו לא לציר זמן בו המשיח כביכול נוצר, אלא דווקא לזמן שהמשיח ניצח את המוות על מנת לקחת את מקומו לימינו של האב עד העת שיושת הכל תחת רגליו:
כַּכָּתוּב בַּמִּזְמוֹר הַשֵּׁנִי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃ וְעַל־הֲקִימוֹ אֹתוֹ מִן־הַמֵּתִים לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד לַשָּׁחַת כֹּה אָמַר אֶתֵּן לָכֶם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים׃ (מע"ש י"ג 34-33).
כששאול כותב שבן האלוהים הוא "בכור כל-נברא" הוא דווקא נשען על ההבטחות למשיח במזמורים ב' ופ"ט ואפילו מסביר את כוונתו בהמשך הקטע: "הַכֹּל נִבְרָא עַל־יָדוֹ וּלְמַעֲנֵהוּ׃" (קול' א' 16). כיורש כל הבריאה, בכור כל-נברא, כל הבריאה נעשתה על ידו וגם למענהו! האב ברא את העולם דרך ישוע על מנת לתת לו את כל העולם כירושה! "שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי וְאֶתְּנָ֣ה ג֭וֹיִם נַחֲלָתֶ֑ךָ וַ֝אֲחֻזָּתְךָ֗ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃" (מזמור ב' 8).
לפרש את הפסוק הזה במובן של "הנוצר הראשון" הוא לא רק הוצאת הכתוב מהקשרו בברית החדשה, אלא גם הרחקת הכתוב מהקשרו התנ"כי! ישוע הוא בכור כל-נברא, היורש הבלעדי!
"הוא ראשית ובכור מעם המתים"
יש גם שטוענים שפרושו של הכינוי "ראשית" גם מתייחס לזמן בציר ההיסטוריה האלוהית שבו בן האלוהים נוצר.
התגלות ג 14
וְאֶל־מַלְאַךְ קְהַל לוּדְקְיָא כְּתֹב כֹּה אָמַר הָאָמֵן הָעֵד הַנֶּאֱמָן וְהָאֲמִתִּי רֵאשִׁית בְּרִיאַת הָאֱלֹהִים׃ (התגלות ג' 14)
'ראשית' ביוונית, αρχή = "האחראי\המקור\המחולל". ישוע הוא האחראי\המקור\המחולל של בריאת אלוהים (הולך מצויין עם יוחנן, "בּוֹ הָיוּ חַיִּים").
ראו לדוגמא את תרגום NIV לאנגלית: the ruler of God's creation
כפי שראינו במקרה של הביטוי "בכור כל-נברא" כך גם המצב עם הביטוי "ראשית": עלינו לפרש את הכתוב על פי הרקע התנ"כי שלו. מעניין כי המילה "ראשית" בלשון המקרא היא מילה נרדפת ל"בכור". רואים את זה במספר פסוקים בתורה: "רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י" (ברא' מ"ט 3). לפי התקבולת של צלעי הפסוק הזה, "ראשית אוני [כוחי]" עומד כמקביל ל"בכורי … כוחי". יש עוד כמה פסוקים שמראים את הקשר בין "בכור" ל"ראשית":
• "כִּי אֶת־הַבְּכֹר בֶּן־הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לֹו פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר־יִמָּצֵא לֹו כִּי־הוּא רֵאשִׁית אֹנֹו לֹו מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה׃״ (דבר' כ"א 17). בן הבכור מפורש כאן כ"ראשית אונו. (דבר' כ"א 17)
• "וַיַּךְ כָּל־בְּכֹור בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אֹונִים בְּאָהֳלֵי־חָם׃" (מזמור ע"ח 51)
משלי ח 22-31
הקשר בין ה"ראשית" ל"בן הבכור" בספר התורה ומחוץ לו דווקא גרם לשיחת פנים-מקראית מאוד מעניינת על הפסוק הראשון בתנ"ך וגם בפרשנות היהודית ככל הנראה לפני תקופתו של ישוע. "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׃" (ברא' א' 1). ברור כי שלמה הבחין בקשר בין "ראשית" ו"בכור" בסיפור הבריאה ו"האניש" את ה"ראשית" כאמצעי האלוהי לבריאת העולם. אלוהים ברא את העולם דרך הראשית שלו!
"22 יהוה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכֹּו קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז׃ 23 מֵעֹולָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי־אָרֶץ׃ 24 בְּאֵין־תְּהֹמֹות חֹולָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנֹות נִכְבַּדֵּי־מָיִם׃ 25 בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעֹות חֹולָלְתִּי׃ 26 עַד־לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצֹות וְרֹאשׁ עָפְרֹות תֵּבֵל׃ 27 בַּהֲכִינֹו שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקֹו חוּג עַל־פְּנֵי תְהֹום׃ 28 בְּאַמְּצֹו שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזֹוז עִינֹות תְּהֹום׃ 29 בְּשׂוּמֹו לַיָּם חֻקֹּו וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ־פִיו בְּחוּקֹו מֹוסְדֵי אָרֶץ׃ 30 וָאֶהְיֶה אֶצְלֹו אָמֹון וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יֹום יֹום מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל־עֵת׃ 31 מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצֹו וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת־בְּנֵי אָדָם:״ (משלי ח' 31-22)
בהקשר המיידי, "ראשית דרכו" הינה מזוהה כ"אשת חוכמה" (משלי ח' 1, 12) דרכה אלוהים ברא את העולם. "יהוה בְּחָכְמָה יָסַד־אָרֶץ כֹּונֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׃" (משלי ג' 19).
"יהוה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכֹּו קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז׃" (משלי ח' 22). שלמה מלמד אותנו שאלוהים ברא את העולם כולו דרך חוכמה, וברור כי ישוע הוא התגלמותה של חוכמת אלוהים (קור"א א' 24). היו בהיסטוריה שהסיקו מי הפסוק הזה שבן האלוהים נברא, מפני שהוא ראשית דרכו של אלוהים. אבל ניתן להפריך את הטענה הזאת בשאלה פשוטה: האם אי פעם בנצח, אלוהים היה ללא חוכמה? ברור שלא! אל ללא חוכמה אינו האלוהים האמתי (רומ' ט"ז 27, איוב ט' 4, תהל' ק"ד 24)! ולכן ניתן לומר, אב ללא בן (וללא רוח), אינו האלוהים האמתי!
יש שיגידו שפסוק זה דווקא מראה ש"חוכמה" נוצרה "ראשונה", אך פרשנות זאת מאוד בעיתית מפני שלא ניתן לומר שאלוהים פעם היה קיים ללא חוכמה ולכן פרנס דיליצ' אותו אחד שתרגם את הברית החדשה לעברית צדק באומרו לפני מאה שנה: "לומר שאשת חוכמה הייתה קיימת לפני בריאת העולם זה להכריז את נצחיותה, מפני שלהיות לפני העולם פרושו להיות לפני הזמן (להיות נצחי)".
עוד יותר מעניין שלסיום ספר משלי, המחבר מוסיף הערה מאוד קריטית לדיוננו. במשלי ח', אשת חוכמה עומדת לצדו של אלוהים, ודרכה אלוהים בורא את העולם, אך במשלי ל' 4, בנו של אלוהים עומד לצדו של אלוהים בהקימו כל אפסי ארץ! "מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם ׀ וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ ׀ בְּחָפְנָ֡יו מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם ׀ בַּשִּׂמְלָ֗ה מִ֭י הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ כִּ֣י תֵדָֽע׃" לפי ספר משלי, כיצד אלוהים ברא את העולם? דרך החוכמה, שבהמשך הספר הוא מזהה כבנו של אלוהים! וכבר בתנ״ך רואים קשר ישיר בין החוכמה ובן האלוהים!
בראשית, כלומר "בחוכמה" או "בבנו" אלוהים ברא את העולם. מפליא לדעת שהפרשנות הזאת גם מופיעה במחשבה היהודית, בעיקר בתרגומים הארמיים של המקרא. תרגום אחד שמו ניופיטי עומד בד בבד בהבנה המשיחית נמצאת באל הקולוסים: "מלקדמין בחכמה ברא דייי שׁכלל ית שׁמיא וית ארעא", תרגומו לעברית, "בראשית, בחוכמה, הבן של ה' עשה את השמים ואת הארץ"! מעניין כי המתרגם תרגם את המילה "ראשית" בבראשית א' 1 שלוש פעמים: ראשית (זמן), ראשית (חוכמה) וראשית (בן). כיצד הוא הגיע למסקנה הזאת? דרך ספר משלי! וכאן אנו רואים שהבנתו של שאול של בריאת העולם עלי ידי בנו של ה' מושרשת עמוק בתנ"ך וגם במחשבה היהודית מאותה התקופה.
אז מה זה אומר שישוע "הוא ראשית ובכור מעם המתים" (קול' א' 18) או "ראשית בריאת האלוהים" (התג' ג' 14)? הוא האמצעי, הבן הבכור, דרכו אלוהים ברא את העולם בפעם הראשונה, והאמצעי דרכו אלוהים עושה בריאה חדשה דרך תקומתו!
יוחנן ה 26
"כִּי כַּאֲשֶׁר לָאָב יֵשׁ חַיִּים בְּעַצְמוֹ כֵּן נָתַן גַּם־לַבֵּן לִהְיוֹת־לוֹ חַיִּים בְּעַצְמוֹ" (יוחנן ה:26)
נאמר פה שהאב נותן לבן חיים. זה כמו שנאמר שהחשמל מעניק למנורה את היכולת להאיר (עניין של תפקיד), זה לא אומר שהחשמל ברא את המנורה. אין שום קשר לקדימות, אלא לתפקוד.
לסיכום
למה זה בכלל משנה להתעקש ולומר שבן האלוהים לא נוצר? למה לומר שתפיסה זו היא כפירה? מפני שלומר שבן האלוהים הוא גם אלוהים וגם נוצר הנה מחשבה המרחיקה אותנו רחוק מאוד התאולוגיה התנ"כית והמחשבה היהודית הקדומה. והיא מקרבת אותנו לתפיסה פגאנית של המזרח הקדום ושל המיתולוגיה היוונית. הפגאנים הקדומים האמינו בהולדת אלים" שדרכם עוד אלים בראו את העולם (אנימה אליש). לומר שבן האלוהים נוצר הוא להפוך את ספר הברית החדשה לדת פגאנית חדשה במקום לראות אותו כספר העומד על יסוד התנ"ך והתאולוגיה שלו.
אנו מאמינים שהאלוהים שאמר "נעשה אדם" הוא האלוהים הניצחי והאחד: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד!"
הערות:
- קהילת רמת-גן, דניאל בר-דוד, "צלם האלוהים הנעלם" ו"בו היו חיים".
