מגילות ים המלח הן אחת מהתגליות החשובות ביותר במאה ה-20. המגילות שבהן עוסק מאמר זה הן אוסף של יותר מאלף כתבי יד שהתגלו בצד הצפוני-מערבי של ים המלח קרוב לאתר בשם "קומראן". הן התגלו בשנים 1947 עד 1956 ב-11 מערות קרוב לאתר. המגילות נכתבו בסביבות 250 לפנה"ס עד 70 לספירה, כלומר בתקופה של בית המקדש השני והברית החדשה. המגילות נכתבו בעיקר בעברית ובארמית (ומעט מהן ביוונית) ודרכי החשיבה של תנועה זו ביהדות באותה תקופה, נגלות בהן. אף כי משתמשים במילה ”מגילות” לתאר כתבי יד אלו, רוב המגילות הן רק קטעים קטנים (פרגמנטים) בגודל פחות מדף אחד, שעשויים בעיקר מקלף עור שעליו כתבו בדיו.
ניתן לחלק את התוכן של המגילות כלהלן: %40 עותקים של טקסטים מהמקרא, 10% עותקים של טקסטים חיצוניים שנמצאו גם במקומות אחרים ו – 50%- טקסטים ייחודיים לקהילת קומראן. אין בין המגילות עותקים ידועים של הברית החדשה. לכן נשאלת השאלה, מדוע מגילות ים המלח חשובות לנו להבנת התנ"ך והברית החדשה?
כתבי היד המקראיים של מגילות ים המלח
מגילות ים המלח חושפות כתבי יד של ספרים רבים מן התנ"ך שהם קדומים מכתבי היד שהיו ידועים עד גילוי המגילות. לפני התגלית של מגילות ים המלח, הטקסט השלם הקדום ביותר בעברית היה עותק של נוסח המסורה מהמאה ה-10 לספירה. והטקסט השלם הקדום ביותר אז היה עותק של תרגום השבעים (LXX) היווני מהמאה ה-4 לספירה.
מגילות ים המלח נכתבו אם כך כאלף שנים קודם להם, רובן אפילו לפני התקופה של הברית החדשה. במגילות ים המלח יש חלקים של כל ספר מספרי התנ"ך, מלבד של מגילת אסתר ועותקים רבים של ספרים כגון דברים, ישעיהו, תהילים ועוד.
אבל תוכן כתבי היד חשוב יותר מגיל כתבי היד ומספרם. אם נשווה את הטקסט של מגילות ים המלח עם הטקסט של התנ"ך היום (כלומר, נוסח המסורה), נראה שהם כמעט זהים לגמרי, מלבד שוני קטן באיות ומעט מאוד שינוים טקסטואליים שהם תופעה שקיימת בכל כתב יד עתיק. כלומר, לאורך תקופה של אלף השנים שלפני זמנו של העותק המוקדם ביותר של נוסח המסורה, שימרו את הטקסט בצורה מדויקת מאוד.
לכן, השימור המדויק של הטקסטים מעיד על כך שהתנ"ך שלנו היום הוא עותק מאוד מדויק של הטקסטים המקוריים של התנ"ך.
מגילות ים המלח והיהדות העתיקה
כ-50% ממגילות ים המלח הן כתבי יד ייחודיים שלא נמצאו כמוהם בשום מקום אחר. כתבי היד האלה מתארים את החיים ואת דרכי החשיבה של הקהילה היהודית ששכנה בקומראן לפני כאלפיים שנה. הם מקור חשוב שדרכו ניתן להבין טוב יותר את היהדות דאז ואת הרקע היהודי של הברית החדשה, אם כי אין ביניהן אף כתב יד שיש לו קשר עם הנצרות העתיקה.
כל המגילות התגלו במרחק של פחות משני ק"מ מאתר קומראן שעל יד ים המלח. חפירות באתר הראו שתיארוך האתר הוא מהמאה ה-1 לפנה"ס עד המאה ה-1 לספירה. לכן הקשר בין המגילות לבין אתר קומראן הוא קשר חזק ומשמעותי גם מבחינת הזמן וגם מבחינת הסמיכות הגיאוגרפית. לכן סביר להניח שכמה ממגילות, אבל לא כולן, נכתבו בידי סופרים מהיישוב קומראן.
בגלל הקשר הקרוב בין היישוב לבין התוכן של המגילות, רוב החוקרים סבורים שבקומראן התגוררה קהילה של האיסיים. האיסיים היו תנועה בתוך היהדות שהדגישה דרך חיים מחמירה המבוססת על תורת משה, וציפייה לביאתו של המשיח בימיהם. הקהילה קראה לעצמה ”יחד” וראתה את עצמה כיהדות האמִתית, לעומת היהדות המושחתת הקשורה לבית המקדש השני בירושלים.
אבל מה שמעניין יותר הוא תוכן המגילות שעוסק בעניינים מאוד דומים לנושאים שבהם עוסקת הברית החדשה, כגון המהות של צדקה וביאתו של המשיח בהתאם לנבואות בתנ"ך. האיסיים לא היו קהילה נוצרית, אבל הם התייחסו לנושאים דומים לאלו שהעסיקו את הקהילה הנוצרית. ההתפלגות המספרית של כתבי היד המקראיים שנמצאו במגילות ים המלח מקבילה במידה ניכרת להתפלגות המספרית של הציטוטים מהתנ"ך שנמצאים בברית החדשה. לעומת זאת, אין הקבלה משמעותית בין ההתפלגות המספרית של המגילות לבין ההתפלגות המספרית של הציטוטים מהתנ"ך שנמצאים במשנה.
התוכן של מגילות ים המלח מראה בבירור שהיו תנועות רבות במה שנקראת יהדות בית שני, ולא הייתה תנועה מונוליתית כפי שאנחנו רואים היום ביהדות האורתודוקסית. אף כי האיסיים לא מוזכרים בברית החדשה באופן ספציפי, הברית החדשה גם מציינת שהיו תנועות שונות ביהדות, כגון הפרושים, הצדוקים, הקנאים ואחרים.
עד כה סקרנו את סיפור מציאת המגילות, תיארוכן ותוכנן, התייחס לכתבי היד המקראיים של מגילות ים המלח ולהשוואתם לתנ"ך של היום והדגיש את הקשר בין תוכן המגילות הלא-מקראיות לבין האמונות היהודיות של קהילת האיסיים בקומראן.
כעת, נתמקד בקשר שבין מגילות ים המלח לבין הברית החדשה. אמנם, בין מגילות ים המלח אין כתבי יד של הברית החדשה והתוכן של מגילות ים המלח לא דומה למה שהברית החדשה מלמדת. אף על פי כן קיימים כמה קשרים משמעותיים בין המגילות לבין הברית החדשה. להלן כמה דוגמאות:
יוחנן המטביל
יוחנן המטביל, שהכריז על ביאתו של המשיח, היה דמות חשובה בברית החדשה. מתיאורו בברית החדשה עולים הרבה אפיונים שמשותפים לו ולאיסיים. לדוגמה, דרך חיים סגפנית (גם באוכל וגם בלבוש), דגש על חזרה בתשובה מחטא, וההכרזה שלו מספר ישעיהו מ 3 (שגם מצוטט הרבה במגילות). ניתן למצוא גם קשר גיאוגרפי: האתר שבו, לפי המסורת, נטבל ישוע בנהר הירדן, נמצא לא רחוק מקומראן, והמקום שבו נוסה ישוע במדבר לאחר שנטבל נמצא גם הוא באזור זה. התמונות למטה מראות את האתר שבו, לפי המסורת, נטבל ישוע בנהר הירדן.
לכן, האם אפשר לשער שיוחנן היה חבר בקהילת קומראן ועזב אותה לאחר שהוטלה עליו השליחות לצאת לכיכר הירדן ולקרוא לאנשים לחזור בתשובה כדי להכין את העם לביאת המשיח?
בני האור
מגילות ים המלח מרבות לתאר את אנשי ה"יחד" במונח "בני האור". הביטוי לא מוזכר בתנ"ך וגם לא במשנה או בתלמוד אבל הוא מופיע בברית החדשה שלוש פעמים (לוקס טז 8, יוחנן יב 36 והאיגרת הראשונה לתסלוניקים ה 5). מכאן שהן קהילת קומראן והן הקהילה המשיחית הראשונה ראו את חבריהן כ"בני האור", בניגוד לעולם המושחת שסביבן.
לפיכך יש מקום לשאול, האם הביטוי "בני האור" היה חלק משפה עממית של אותם הימים שאומץ גם על ידי האיסיים וגם על ידי ישוע והקהילה המשיחית הראשונה?
הקרב הסופי
בין מגילות ים המלח נמצאה מגילה מיוחדת שנקראת "סרך המלחמה" (1QM), שמתארת את הקרב הסופי בין בני האור לבין בני החושך בקץ העולם. בברית החדשה מתואר באופן דומה קרב סופי בקץ העולם שנקרא "קרב הר מגידון" (התגלות טז 16; יט 19). בקרב הזה יתאספו כל הכוחות הרעים למערכה הסופית נגד הכוחות של אלוהים בקץ העולם.
לכן, האם יש קשר משותף בין המגילות לבין הברית החדשה? הרי שתיהן רואות תקווה לעתיד ומעודדות את חבריהן להישאר נאמנים עד קץ העולם למרות הרוע והשחיתות שבעולם.
מעשי התורה
כתב היד המיוחד שנקרא "מקצת מעשי התורה" (4QMMT) עוסק במהותה של צדקה, במיוחד בהקשר טקסי, כגון חגים, כשרות וברית מילה. המונח "מעשי התורה" לא מוזכר בתנ"ך, במשנה או בתלמוד אבל הוא מופיע בכמה מאיגרותיו של פולוס השליח בברית החדשה, כגון בגלטים ב 16. בפסוק זה גם פולוס משתמש במונח "מעשי התורה" כשהוא מלמד על חגים, כשרות וברית מילה. אבל פולוס מדגיש שצדקה באה על ידי אמונה בישוע המשיח ולא על ידי מעשי התורה.
הפירוש של הביטוי "מעשי התורה" לפי רוב הפרשנים הוא שמירת מסורת התורה.
אבל האם פולוס למעשה מנסה להגיב לתנועה פופולארית שהתפשטה ביהדות, ונשקף ממנה איום ישיר לדברים שלימד בין המאמינים המשיחיים הראשונים?
מסקנה
סקירה קצרה זו הראתה כי מגילות ים המלח חשובות מאוד גם כעדות לדיוק נוסח המסורה וגם להבנה טובה יותר של יהדות ימי בית שני והברית החדשה. מאמר זה הוא רק בגדר הקדמה וסקירה קצרה של נושא מגילות ים המלח. ספרים רבים מפרטים בצורה רחבה נושא זה. מעניין לציין שהרבה מהנושאים שבהם עוסקות מגילות ים המלח עדיין נמצאים במרכז השיח שלנו, ולכן חשובים מאוד גם בימינו.
