מעל עמק האלה, העמק שבו ניצח דוד את גליית, נמצאים שרידים של יישוב קטן אך מבוצר היטב מתקופת הברזל – כלומר, מהתקופה המקראית. משם רואים את תל עזקה במערב ותל שכה בדרום.
הפסוקים הבאים מתארים את האזור ומזכירים את שמות היישובים:
"וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים. וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם" (שמואל א יז 3-1).
עמק האלה שימש כנתיב מעבר מאזור החוף וארץ פלשת עד גב ההר – ירושלים וחברון. העיר הגדולה, גת פלשתים, עיר מולדתו של גליית, נמצאת באותו עמק, פחות מ-4 ק"מ מערבה. כאשר התחיל צבא הפלשתים לנוע מזרחה בעמק, כל הכפרים היהודאים בגב ההר, כולל בית לחם, היו בסכנה. אין פלא ששני אחיו של דוד הצטרפו למחנה ההגנה שהקים המלך שאול ליד שכה.
אבל, האם יש קשר בין חורבת קייאפה לסיפור על דוד וגליית? אולי העיר שוכנת על אותה גבעה שבה חנו הפלשתים שנאספו מגת ועקרון כדי להילחם נגד הכפר היהודאי שכה.
לפי תוצאות החפירות שנערכו באתר בחמש השנים האחרונות נמצא שהעיר הייתה מאוכלסת בפעם הראשונה במאה ה-10 לפנה"ס – זמן קצר לאחר הקרב בין דוד לגליית. למרות שהערים האחרות בדרום – באר שבע, ערד ולכיש למשל – היו ללא ביצורים באותה תקופה, הכפר הקטן הזה (כ-24 דונם) מבוצר עם חומה ברוחב של 4 מ' שכוללת אבנים במשקל של יותר מארבעה טון. החומה למעשה בנויה משתי חומות מקבילות שביניהן חדרים (חומת סוגרים). שני שעריו היו משוכללים – עם שישה תאים להגנה מוגברת (יש אלו שמזהים את היישוב עם "שעריים" המקראית. שמואל א יז 52). אחרי זמן קצר (כ-30 שנה, לפי יוסף גרפינקל הארכיאולוג שמנהל את החפירות,), ננטשה העיר לתקופה של כמעט 700 שנה.
לפי התנ"ך, התחיל דוד למלוך בזמן שהפלשתים היו בשיא הרחבת שלטונם ואפילו הגיעו עם צבאם לעמק יזרעאל ולעיר בעלת החשיבות האסטרטגית, בית שאן. האם ציווה דוד לבנות את היישוב המבוצר בעמק האלה כדי להגן על ירושלים וגב ההר? אחרי ניצחונו על הפלשתים חלף כבר האיום , והיישוב המבוצר היה מיותר. רק בעת שלטון נכדו, רחבעם, חזרו האיומים מהאויבים בכל הצדדים. אבל אז החליט רחבעם לבצר את שכה, בצד הדרומי של העמק (דברי הימים ב יא 7), וקייאפה נשכחה.
ממצא קטן מהחפירות מחזיר אותנו לעולם התנ"ך: אוסטרקון (שבר חרס ועליו טקסט כתוב) עם חמש שורות של מילים הכתובות בעברית. הטקסט על האוסטרקון עוסק בחובה להגן על הגר, היתום והאלמנה – רעיונות המוכרים לנו מהתורה. האם הטקסט הקצר הזה מעיד על צעדים ראשונים של מערכת משפט ממלכתית של הממלכה המאוחדת? המומחים עדיין דנים במשמעות של הכתובת.
איך מגיעים?
בצד המזרחי של כביש 38 (המוביל מבית שמש לצומת האלה) כ-100 מטר דרומה לצומת תל עזקה, מתחיל השביל שעולה לאתר. השביל מתאים לרכבים 4X4, למרות שלפעמים גם רכבים פרטיים משתמשים בשביל הזה כדי להגיע לתל. לאחר הליכה של כ-25 דקות מכביש 38, עולים לתל ונכנסים דרך השער העתיק הדרום-מערבי.
אפשר לטייל במקביל לחומות הסוגרים. החפירות חשפו כמה בתים בסגנון "ארבעה מרחבים", סוג הבית האופייני ליישובים ישראליים במשך 600 שנה. אפשר לצאת דרך השער הדרום-מזרחי ולרדת לעמק האלה כדי לדמיין את דוד כשלקח משם חמש אבנים קטנות… ממשיכים דרך נתיב הנחל (היבש) עד שחוזרים לכביש 38.
