מאת דר. ג'יימס מונטגומרי בוייס
כיצד נדע מהו רצון האלוהים? האם אנחנו מסוגלים להבין את חכמתו של אלוהים? אם לאלוהים יש תכנית עבור חיי, כיצד הוא מגלה לי אותה? כיצד יוכל אדם חוטא ומוגבל לדעת מהו רצונו של האלוהים הקדוש והנצחי?
טייס חובב הסביר לי פעם איך מטוסים נשארים במסלול הטיסה שלהם בעזרת רדאר. הטייס לא תמיד רואה את מה שלפניו, בעיקר בתנאי מזג אויר קשים. וגם כששוררים תנאים טובים, יכולתו לראות מאוד מוגבלת. ובכל זאת, הוא מצליח להטיס את המטוס בבטחה בכל מזג אויר, משום שמסלול הטיסה מכוון עבורו על ידי הרדאר. אם הוא סוטה ימינה או שמאלה, הרדאר יתריע בהתאם. אלוהים מדריך אותנו בצורה דומה. הכתובים אינם מבטיחים לנו שתמיד נוכל לדעת מראש מה יהיה הצעד הבא בחיינו כמאמינים. לעתים לא נדע מהו המשך המסלול. אך הם מאשרים שלאלוהים יש תכנית עבורנו – עבורך וגם עבורי – ושהוא מבטיח לגלות לנו את שלביה.
אלוהים רוצה לגלות
אנחנו יודעים בביטחון שאלוהים יגלה לנו מהו רצונו. הוודאות הזו מבוססת על טבעו של אלוהים. אני מכיר אותו ויודע שהוא רוצה שנכיר אותו ושנדע מה רצונו מאתנו. לפני שנים, כשלמדתי במכללה משיחית, לימדו אותנו ש"אלוהים הוא רוח, אינסופי, נצחי, אינו משתנה בהווייתו, בחכמתו, בכוחו, בקדושתו, בצדקתו ובטובו, והוא האמת". אני מניח שמי ששומע בפעם הראשונה את ההגדרה הזו חושב שהיא כוללת את כל מה שניתן לומר אודות אלוהים, משום שההגדרה כל כך ארוכה. ובכל זאת, כאשר התחלתי לשנן אותה ולהתעמק בה, הבנתי עד כמה היא רחוקה מלהיות ממצה ומקיפה. למשל, לא מוזכר בה שהאלוהים הוא אהבה. או שאלוהים הוא אינסופי, נצחי ואין שינוי באהבתו. כיום הייתי רוצה לכלול בהגדרה הזו גם את העובדה שאלוהים חפץ להתגלות לבני האדם. הייתי רוצה לומר: "אלוהים הוא רוח, אינסופי, נצחי ואינו משתנה, בהווייתו, חכמתו, כוחו, קדושתו, צדקתו, טובו; הוא אלוהי האמת והאהבה והוא חפץ להתגלות לפני בני האדם".
ניתן לומר שכל מה שאלוהים עשה ועושה בעולם שלנו נועד לשם כך. הוא רוצה שנכיר אותו. אלוהים ברא את העולם כדי להתגלות לפני אלו שיחיו בו. הבריאה עצמה מלמדת אותנו רבות אודות אלוהים. לכן שאול השליח אומר: "הלוא עצמותו הנעלמת, היא כוחו הנצחי ואלוהותו, נראית בברור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו. לכן אין להם במה להצטדק" (רומ' א' 20).
אלוהים גרם לכך שהתנ"ך והברית החדשה יחוברו בהשראת רוחו, וגם את זאת הוא עשה משום שרצה להתגלות לבני האדם. וכפי שאלוהים גילה לפנינו את כוחו בבריאה ואת מטרותיו בכתבי הקודש, כך הוא מגלה ברבים את עצמו ואת אופיו בישוע המשיח, בנו. כפי שאמר ישוע: "הרואה אותי ראה את האב" (יוח' י"ד 9).
אלוהים הוא מעצם טבעו אל שמגלה את עצמו לבני האדם. הוא מגלה את רצונו הן באופן כללי לאנושות כולה והן באופן פרטי לכל איש ואיש. התיאולוג דונלד ברנהאוס, שחי במאה הקודמת, נהג לומר שלמעשה, ממש בלתי אפשרי שמאמין שמבקש לדעת את רצון אלוהים לחייו לא יידע מהו.
הנכונות לציית בכל תנאי
הכתובים מלמדים שאם אנחנו באמת רוצים לדעת מהו רצון אלוהים, עלינו להיות מוכנים למלא את רצונו אפילו לפני שאנחנו יודעים מהו. ישוע אמר: "הרוצה לעשות את רצונו (של אלוהים) ידע אם תורתי מאלוהים היא או אם מעצמי אני מדבר" (יוח' ז' 17). ישוע לימד כאן עיקרון חשוב שלפיו על מנת לדעת מהו רצונו של אלוהים יש צורך בנכונות לציית ולפעול בהתאם למה שאלוהים מראה לנו שהוא רוצה.
כדי שנהיה מוכנים לעשות את רצון אלוהים עוד לפני שאנחנו יודעים מהו, עלינו להכיר בכך שמדובר ברצונו ולא ברצוננו, ושלרוב, רצוננו ממש מנוגד לרצונו. אם אנחנו אומרים לעצמנו "הו, אבל תמיד רציתי לעשות את רצונו של אלוהים", אנחנו משקרים לעצמנו. "שהרי מחשבות הבשר עוינות את אלוהים מפני שאינן נכנעות לתורת אלוהים, אף אינן יכולות להיכנע" (רומ' ח' 7). ומחשבות הבשר בהחלט קיימות בכל אחד מאתנו.
אנחנו דומים לבני ישראל כאשר יצאו ממצרים. הם היו קהל גדול ורב. כתוב בתנ"ך שמספרם היה כ-600,000 איש, ובנוסף להם גם נשים וילדים, כך שהם מנו קרוב לשני מיליון איש. כל ההמון הגדול הזה הובל למדבר, שם הטמפרטורות גבוהות מאוד ביום ונמוכות בלילה. כאשר ביקרתי במצרים בשנת 1961, הטמפרטורות הגיעו לכחמישים מעלות ביום בעיר לוקסור. הטמפרטורות במדבר עשויות להיות אף גבוהות יותר. בתנאים הקיצוניים האלה אין ספק שהיה זה נס שבני ישראל שרדו ארבעים שנים במדבר.
עמוד הענן שהנחה את בני ישראל במדבר סימל את נוכחות כבודו של אלוהים. עמוד הענן הצל עליהם בשעות החמות של היום, ובלילות הקרים הוא הפך לעמוד אש שהנחה אותם וסיפק גם חום. הוא נתן את האות מתי על בני ישראל להמשיך בדרכם ומתי עליהם לעצור ולהקים מחנה. כאשר הענן נע, בני ישראל הלכו בעקבותיו. כאשר הענן נעצר, גם בני ישראל נעצרו.
אנחנו יכולים לדמיין לעצמנו איך, כאשר החל הענן לנוע, הביטו בו בני ישראל היגעים ונאנחו, עייפים מללכת שוב בעקבותיו. אנחנו קוראים בפסוקים האחרונים בספר שמות: "ובהֵעלות הֶענן מעל המשכן ייסעו בני ישראל בכל מסעיהם. ואם לא יֵעָלה הענן, ולא ייסעו עד יום הֵעָלותו" (שמות מ' 37-36). לפעמים הענן נע בתכיפות ולפעמים נעצר לזמן ממושך. תארו לכם משפחה שלאחר שהענן עצר במקום כלשהו במדבר הלוהט בקושי הספיקה לפרוק את כל מטענה, וכבר שומעת את הקריאה "הענן התחיל לנוע" ועליהם לארוז הכול במהרה ולהתחיל לזוז בעקבות הענן. שעה לאחר מכן הענן נעצר שוב. והם חושבים: "נשאיר את הדברים ארוזים הפעם ונישן על האדמה". וכך הם עושים. והענן נשאר באותו מקום יום נוסף וגם למחרת וכך במשך כל השבוע. בתחילת השבוע השני הם חושבים: "טוב, אולי כדאי שנפרוק עכשיו את הכול". וברגע שסיימו לפרוק, הענן שוב מתחיל לנוע…
אין ספק שבני ישראל לא אהבו את תנועת הענן שבאמצעותה אלוהים הנחה אותם בדרך. אך אין זה משנה עד כמה תיעבו את הענן, הם עדיין היו חייבים ללכת בעקבותיו. משום שאם מישהו היה אומר "לא אכפת לי שהענן התחיל לנוע, אני נשאר כאן!", הענן היה מתקדם ואותו אדם מן הסתם היה גווע מחום המדבר ביום, או מן הקור בלילה. אולי הם שנאו את הדרכת האלוהים. אך באמצעותה עיצב אלוהים את האספסוף, את חבורת העבדים, והפך אותם לכוח ממושמע שיום אחד יהיה מסוגל לכבוש את ארץ כנען. הוא לימד אותם משמעת מהי. הוא לימד אותם צייתנות מוחלטת.
גם אנחנו, כמוהם, לא תמיד רוצים לדעת מהו רצונו של אלוהים ואיננו מוכנים להסכים מראש לעשות כל דבר שיבקש מאתנו. ייתכן שלא נאהב את הדרך שבה הוא מחנך, מעצב ומלמד אותנו, אך עלינו לעבור את השיעורים האלה כדי שבסופו של דבר נאמר: "אבא, אמנם מטבעי אינני רוצה את רצונך, אבל אני יודע שזה הדבר הטוב ביותר עבורי והוא הכרחי עבור גדילתי הרוחנית. הדרך אותי בדרך בה אלך". ואלוהים יעשה כך. משום שכדי לדעת את רצון האלוהים, עלינו ראשית להיות מוכנים לעשות את רצונו.
רצון אלוהים לעולם אינו מנוגד לדברו
בעת שאנחנו מבקשים לדעת את רצון אלוהים עלינו לזכור שהוא לעולם לא יסתור את הנאמר בכתבי הקודש. האלוהים שמדריך אותנו כעת הוא אותו האלוהים שבהשראת רוחו חוברו כתבי הקודש, והוא אינו סותר את דבריו. לכן, אם דבר מה אינו תואם את הכתוב, ברור שאין זה רצונו עבורך.
רצונו של אלוהים מובע בבירור בעקרונות שכתובים בדברו. לדוגמה, ישוע אמר: "הן זהו רצון אבי, שכל הרואה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולם ואני אקים אותו ביום האחרון" (יוח' ו' 40). זהו רצונו של אלוהים בנוגע לכל בני האדם הלא-מאמינים – שהחוטאים ייוושעו. לפני שיטרח להנחות אדם מסוים בהחלטות שונות בנוגע לחייו, אלוהים רוצה שאותו אדם יאמין בישוע המשיח, בנו, ויקבל אותו בתור מושיעו. זו נקודת ההתחלה. זהו רצונו. ועליך לקבל את הדרישה הזו לפני שתוכל להמשיך ולחפש את רצונו עבורך בתחומים אחרים.
אם אנחנו כבר משיחיים, הנה מה שנאמר לנו: "בגלל רחמי אלוהים אני מבקש מכם שתמסרו את גופכם קרבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים. כך תעבדוהו עבודה שבלב. ואל תידמו לעולם הזה, כי אם השתנו על ידי התחדשות הדעת כדי שתבחינו מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו" (רומ' י"ב 2-1). כמאמינים, עלינו לראות בדברים אלה עיקרון בלתי ניתן לשינוי. כל מה שתורם להתקדשותנו הוא ממד של רצון אלוהים עבורנו. וכל דבר שמפריע לנו להתקדש ולצמוח מבחינה רוחנית – להיות "קרבן חי, קדוש ורצוי" – הוא בהכרח מנוגד לרצון אלוהים. אלוהים רוצה שנשתנה ונידמה לבנו, לישוע אדוננו.
שאול כתב לקולוסים: "כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען ה' ולא למען בני אדם" (קול' ג' 23). זו התשובה לשאלה איך אלוהים רוצה שנתנהג בעבודה, בצבא או בבית הספר. אני חושב שזה חשוב במיוחד לצעירים שבינינו. לא מזמן, חברה מהקהילה שלנו העירה שכשצעירים נתקלים בקשיים במקום העבודה שלהם או בלימודים, מהר מדי הם מסיקים שאינם נמצאים במקום שבו אלוהים רוצה שיהיו, זאת בשעה שכנראה אלוהים דווקא מנסה להראות להם בצורה כזו שעליהם להתאמץ יותר. הפסוק הזה מלמד שאלוהים רוצה שתמיד נעשה את המיטב, בכל מעשינו.
אלוהים ציווה: "העבדים, הישמעו לאדוניכם שבעולם הזה, ביראה וברתת ובתום לב, כמו למשיח – לא בשרות למראית עין, כמבקשים למצוא חן בעיני בני אדם, אלא כעבדי המשיח העושים את רצון אלוהים בכל נפשם" (אפס' ו' 6-5). אם הבוס שלך בעבודה הוא אדם קשה, אם המורה שלך בבית הספר קשוחה מדי לטעמך, אם ההורים שלך "לא מבינים אותך", אם קשה לך לציית לשלטונות – הפסוק הזה מכוון אליך. הכתובים מלמדים שאלוהים רוצה שנישמע לבעלי הסמכות. והוא מורה לנו להימנע ממרירות כלפיהם ומרכילות. הוא מצווה עלינו לעבוד בשקדנות כמיטב יכולתנו, תחת הנהלתם. עלינו לכבד אותם גם כשהם רואים אותנו וגם כשאינם משגיחים ולעבוד כעבדי המשיח העושים את עבודתם עבור אלוהים ולא כדי למצוא חן בעיני בני אדם.
אולי אנחנו חושבים: "כל אלה הם עקרונות טובים, אך הם אינם נוגעים בדברים הקטנים שאני מתחבט בהם". אנחנו רוצים לדעת אם כמשיחיים מותר לנו לצאת לסרט, אם להצטרף לחברים מהעבודה לבילוי, אם לצאת לשתות משהו בפאב וכדומה. העיקרון הבא מספק תשובה גם לשאלות האלה: "סוף דבר, אחיי, כל אשר אמת, כל מה שנכבד, כל דבר ישר, טהור, מלא נועם, כל אשר שמעו טוב, כל מעשה נעלה, וכל דבר הראוי לשבח – באלה יהגה לבבכם" (פיל' ד' 8).
אלוהים מורה לנו לרדוף אחר הדברים הטובים ביותר בחיים, שבונים אותנו ובונים את אלה שסביבנו. אם מה שאנחנו עושים או חושבים לא עומד באמות המידה האלה, עלינו לפנות לדרך אחרת.
קשר עם אלוהים
העיקרון השלישי חשוב מאוד גם הוא. לעולם לא נוכל לדעת את רצון אלוהים אם לא נקדיש לאלוהים זמן מדי יום, ונטפח בהתמדה את הקשר בינינו. "אשכילך ואורך בדרך זוּ תלך, אִיעצה עליך עיני" (תהל' ל"ב 8). אם אלוהים רוצה להדריך אותנו במבט עיניו, ברור שרצונו שנתבונן בו לעתים קרובות.
יש לי חבר ששר בלהקת "גוספל" ובמשך שנים היה רווק. פעם הוא אמר לי, " אתה יודע, ג'ים, קל למצוא בחורה מאמינה, וקל למצוא בחורה מסורה. אבל קשה למצוא בחורה מאמינה ומסורה, ואני רוצה להתחתן עם בחורה כזו". בסופו של דבר הוא מצא בחורה מאמינה ומסורה והתחתן אתה. היא הייתה מושלמת עבורו בכול מלבד דבר אחד: היה לה קול צווחני, והוא בלט בעיקר כשנמצאו בחברת אנשים. מכיוון שהוא היה זמר בריטון, קולה הציק לו והדבר יצר בעיות קשות בחיי הנישואין שלהם.
אלוהים ברך אותו במידה גדושה של נימוס וטקט וכך הוא הצליח לפתור את הבעיה. יום אחד הוא פנה לאשתו ואמר לה: "יקירתי, את יודעת מה הדבר הראשון שמורה לדרמה מלמדת שחקנית חדשה?". אשתו ענתה, "לא". "היא מלמדת אותה להנמיך את קולה. באופן טבעי, טון הדיבור של אישה הוא צווחני, אך הוא נהיה חם ונעים כשהוא נמוך באוקטבה. לדעתי קולך ישתפר אם תעשי כך".
אשתו הסכימה. הם סיכמו שבכל פעם שראוי שתנמיך את טון הדיבור הוא ימשוך את סנטרו כלפי מטה וזה יהיה עבורה סימן. הדבר יצר מצבים מצחיקים מכיוון שלפעמים היא הבחינה בסימן ושינתה את טון הדיבור באוקטבה שלמה תוך כדי משפט…
אשתו ראתה את הסימן רק כאשר היא הביטה בבעלה. בדומה לכך, גם אנחנו צריכים להיות קשובים לאלוהים במהלך היום, מדי יום. כשאנחנו סוטים מהדרך, הקול שלנו הופך לצווחני והתנהגותנו ומעשינו לא ישאו חן בעיניו. לכן עלינו להתרגל להביט אליו לעתים קרובות כדי שנראה את הסימן שלו ו"נוריד אוקטבה". הוא ינחה אותנו. "אשכילך ואורך בדרך זוּ תלך, אִיעצה עליך עיני".
דרך חדשה
אם אנחנו רציניים לגבי חיפוש רצון אלוהים בחיינו, עלינו להיות מוכנים לכך שאלוהים יוביל אותנו לדרכים חדשות. במשך השנים למדתי שלרוב, אלוהים אינו מדריך אותנו בדרכים ישנות. אלוהים הוא יצירתי ואין סופי ויש לו אינסוף תכניות שונות ומגוונות עבור בניו ובנותיו.
דוד וילקרסון, מחבר הספר "במלכודת הסמים", אשר הצליח מאוד, בחסד אלוהים, בעבודה עם חבורות רחוב של בני נוער עבריינים בניו יורק, מספר בפרק הראשון בספרו כיצד אלוהים הדריך אותו בדרכים חדשות. הוא היה רועה קהילה בפנסילבניה שבארצות הברית, ולפי דעתו הצליח לא רע. הקהילה התפתחה והיו להם מספר בניינים חדשים ובכל זאת הוא לא חש סיפוק. ערב אחד הוא החליט לבלות את שעות הפנאי שלו בתפילה במקום בצפייה בטלוויזיה. בעקבות ערב זה, הוא מכר את הטלוויזיה שלו והחל לבלות את שעות הפנאי שלו עם האדון. כך הוא עשה במשך זמן מה. בסופו של דבר, כתוצאה מהשעות המרובות שהקדיש לתפילה, אלוהים הדריך אותו לעבוד עם נוער שהסתבך בסמים ובעבריינות בשכונת מנהטן שבניו יורק.
אם נדרוש את רצון האלוהים, נחושים לעשותו עוד לפני שאנחנו יודעים מהו, אם נסתכל עליו ונענה לקולו המדבר אלינו דרך הכתובים, אלוהים יגלה לנו את רצונו ויוביל אותנו בדרכים רחבות ומגוונות יותר ויותר. הוא יהיה קרוב אלינו וידריך אותנו בדרך שבה עלינו ללכת.
המאמר יצא לאור על ידי "החותם" בעיתון המשיחי "מעט לעת" 144 How to Know the Will of God? מתוך http://www.crosswalk.com/faith/spiritual-life/how-to-know-the-will-of-god-11633791.html
