נהוג לומר שהכול קשה בארץ. אך הקושי נעוץ בדרך כלל בהתייחסות למצב ולא במצב עצמו. בעל הספק רואה את המכשול, אך בעל התקווה רואה את הדרך להתגבר עליו. תקוותנו ואמונתנו נבחנות בדרכים שונות וניצבות מול אתגרים שונים.
באחת התקופות הקשות בהיסטוריה של עם ישראל שלח הנביא ירמיהו איגרת ליהודים שישבו בגלות בבל ועודד אותם, בין היתר, כך:
"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם יְהוָה; מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית ותִקְוָה" (ירמיהו כט 11).
אם ניקח מילים אלה לתשומת לבנו, לעולם לא נאפשר לקושי שבאתגר להסיח את דעתנו ולגרום לנו רפיון ידיים שימנע מאתנו למצוא דרכים להגשים את המטרה שעלינו להשיג.
חומרת המצב בארץ
אמצעי התקשורת מדווחים מדי יום על מקרי אונס, התעללות מינית בילדים ובבני נוער ועל פשעים מיניים אחרים. למרבה הצער, מקרי אונס קבוצתי שמבצעות חבורות נערים במשך שנים בנערות צעירות עד שהפשע נחשף, כבר אינם נדירים. פדופילים מסתובבים בקרבנו ומפתים בדרכים שונות, כולל דרך הפייסבוק, ילדים קטנים לסיפוק צרכיהם המעוותים, וכן הלאה.
שרשרת המקרים הזאת מעוררת את השאלה איפה היו ההורים ומי שומר על הילדים מפני עצמם ומפני אחרים. כיצד ייתכן שבמשך תשע שנים עוברת ילדה אונס אלים בתוך המשפחה, היא חבולה פיזית ונפשית, ובני משפחתה לא מבחינים בדבר?!
במקרים רבים, גם הוריהם של האנסים לא מעלים על דעתם מהן הזוועות שמעוללים בניהם בלילות ובימים. אב לנער שנאשם באונס, צוטט בעיתון: "כיצד בגיל הצעיר הזה הילד שלי אמור להבין שמה שהוא עושה לא בסדר? הבעיה היא בחינוך בארץ, שילמדו אותם חינוך מיני נכון". בלי שהתכוון לכך, תגובתו של האב הצביעה על הבעיה. הכי קל להאשים את מערכת החינוך, את האינטרנט, את החשיפה התקשורתית, את החברה – ורק לא את תפקודו כהורה.
כל זה עורר תהיות בחברי עמותת "אחרית ותקווה" שגם הם הורים לילדים מתבגרים: עד כמה מעורבים ההורים בחיי ילדיהם בגיל ההתבגרות ואיזה מושג יש להם על עולמם? האם ההורים המשיחיים מדברים עם הילדים על התפתחות מינית ומיניות, ועל מה שנכון ורצוי בעיני אלוהים ומה שאינו רצוי ונכון על פי אמות מידותיו הקדושות? האם מצבי הרוח והכעס שמשדר המתבגר לסביבתו הקרובה הם סיבות להניח לו לנפשו? מבוכת ההורים רבה, בעיקר כיוון שאיבדו את סמכותם ההורית, כיוון שהם רוצים להיות חברים של הילדים ופחות הורים שמציבים להם גבולות ותובעים תשובות. אלא שמכאן בדיוק מתחילות הצרות. כשנער בן 15 יוצא מהבית, אין זו בושה לשאול אותו לאן הוא הולך ועם מי. כשנערה מסתגרת בחדרה לא מוכרחים הוריה להיכנע לעיקרון המקודש של שמירה על פרטיותה ולאפשר לה להתנתק מהם ומהמשפחה מבלי לדעת מה עובר על נפשה ומה מעשיה. כדי לא להגיע למצב הבלתי נתפס שבו נערה נאנסת במשך שלוש שנים בלי שמישהו יודע, הורים חייבים להיות נוכחים בחיי ילדיהם, ליצור יחסי קרבה ביניהם כבר מגיל צעיר ולא לחשוש לתבוע מהם לשתפם בדברים המשמעותיים שעוברים עליהם. זה קשה, זה מזמין עימותים, אבל זה הכרחי.
מחלות מין בקרב בני נוער
- מדי יום מתגלים בעולם יותר מ-7,400 בני אדם שנדבקו בנגיף ה-HIV (איידס). בממוצע, לפחות אחד מהם ישראלי. 1,200 מכלל המקרים החדשים שמתגלים מדי יום הם ילדים מתחת לגיל 15. 48% מהנדבקים הן נשים.
- מכלל נשאי ה-HIV וחולי האיידס שחיו בישראל בסוף שנת 2009, 142 נדבקו בהיותם בני 19-15. בשנים 2009-2000 נפטרו מאיידס 14 בני נוער בטווח גילאים זה.
- בארץ נפוצות גם המחלות הבאות: יבלות ויראליות באברי המין (קונדילומה) שנגרמות על ידי וירוס הפפילומה – HPV וכן זיבה, הרפס (שלבקת) וכלמידיה.
זהו רק קומץ מהמחלות שאפשר להידבק בהן. ההערכה היא ששיעור מחלות המין בקרב בני נוער גדול מהמדווח. בני נוער נחשבים לקבוצה הנתונה בסיכון מוגבר להידבק במחלות מין. במשרד החינוך אין כיום נתונים על תלמידים במערכת החינוך שחולים במחלות מין או נושאים אותן. מידע זה חסוי ושמור במשרד הבריאות.
במסגרת העבודה שלנו בדקנו מהי ההתנהגות המינית הרווחת בקרב בני נוער בארץ וכיצד משפיעה התעללות מינית על בני נוער. ראינו שהבעיה איננה רק הריונות לא רצויים אלא גם חשיפה למחלות מין שהם נושאים עמם ברוב המקרים. ישנם בארץ יותר מ-8000 בני נוער אשר חיים ברחוב, חלקם באופן זמני וחלקם באופן קבוע. יותר מ-1000 נערים ונערות עסקו בזנות בשנים האחרונות. ישנה מגמת עלייה במספר בני הנוער העוסקים בזנות וצורכים סמים.
לצערנו, הפרסום הטוען שהקונדום מספק הגנה מלאה אינו נכון. הקונדומים אינם יכולים לספק הגנה מפני וירוסים רבים של מחלות המועברות במגע מיני. בשונה ממבוגרים, אצל בני נוער קיים לחץ חברתי הנוגע לקיום יחסי מין. יש להם רצון עז להשתייך לקבוצת "המבוגרים" ולהיתפס כמותם ובהתאם, לפעול על פי חוקים חברתיים המאפיינים גיל מבוגר יותר. נושא המיניות הוא נושא מסקרן ככלל אך בגיל ההתבגרות הוא מושך בפרט. ההתפתחות הפיזיולוגית-מינית ומשמעותה הרגשית הן חלק משמעותי מתהליך ההתבגרות, כמו גם הרצון להכיר את גופם דרך חוויות מיניות. מחקרים בקשר לשכיחות מחלות מין ואיידס אצל אנשים פעילים מינית על פי קבוצות גיל, מצאו שבני 19-14 נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות מין. כך שככל שהגיל צעיר יותר כן עולה הסיכון להידבק במחלת מין ולהיכנס להיריון לא רצוי. אחד ההסברים לתופעה הוא שמבחינה פיזיולוגית מערכת החיסון של המתבגרים עוד לא הבשילה לגמרי ולכן אין ברשותם הגנה מרבית מפני מחוללי מחלות. ידוע שמבנה רירית הרחם אצל נערות צעירות לא השלים את התפתחותו (הריר פחות צמיגי) ולכן אינו יעיל במניעת היצמדות מחוללי מחלות לריריות וחדירתם למערכת המין העליונה.
היועצות שלנו עורכות סדנאות ומפגשים לילדים מכיתה ו' ועד כיתה י"ב. בין הנושאים שהן עוסקות בהם: היכרות עם שינויים גופניים ורגשיים – תחילת התבגרות; עבודה עם קבוצת בנות (כפי שעשינו מספר פעמים במעונות ופנימיות); הגוף והמראה; הסברה המתמקדת בהתפתחות הילד בתוך הרחם. מאוד חשוב לנו להשתמש בשפת הכתובים לכן אנו מדברים על ולד וילד ולא על "עובר" או "רקמת תאים". חשוב לנו להתאים את הנושא לרמת הגיל וההבנה של אותה כיתה. בחסדו הרב אלוהים פותח דלתות גם לעסוק בהסברה לאנשי חינוך ומקצוע, שלא תמיד שומעים את כל האמת על נושאי ההפלות, אמצעי מניעה ומחלות מין.
ההסברה שלנו שונה מזו שנעשית על ידי יועצים לחינוך מיני, המתמקדים בשיחות ישירות ומעשיות עם הנוער אודות זוגיות ובתפיסות ליברליות לגבי זהות מינית, דבר שיוצר אצל הרבה מבני הנוער בלבול ואי ודאות (יש מעין כפייה ולחץ סמוי לומר "אני הומוסקסואל" או "אני לסבית"). לצערנו הרב התופעה נפוצה ורבים מאמינים בתרמית וממאנים לשנות את דרכם. כפי שהנביא ישעיהו אמר, "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע; שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (ה 20). ובתוך כל הכאוס הזה אנו חיים. תפקידנו להשמיע קול אחר לגמרי, שונה ואף קשה ומקומם בעיני רבים. עלינו לעודד את הנוער לשמור על גופם ועל לבם כאחד, ללמוד לחכות ולא לתת ללחץ חברתי להניע אותם לקיים יחסי מין בגיל כה צעיר, על כל המשתמע מכך. היריון ואולי מחלות מין הם סיכונים מוכרים, ומה עם לב כואב ושבור? כל אדם, כל נער ונערה, נבראו מיוחדים ויחידים במינם. הזהות שלהם מושלמת כבר מרגע ההפריה. השיטה היחידה והבטוחה למניעת היריון ומחלות מין היא הימנעות מיחסי מין לפני הנישואין.
דו"ח יושב ראש ועדת החינוך
לבקשתו של יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, הוכן מסמך על פעילות מינית, התנהגויות מין ומחלות מין בקרב בני נוער בישראל ובו הובאו הדברים הבאים:
- מחלות מין הן מחלות המועברות במגע מיני. משנת 2000 ועד שנת 2009 התגלו בישראל יותר מ-2,500 מקרים של הידבקות במחלות מין המחייבים דיווח למשרד הבריאות בקרב בני 19-15.
- משרד הבריאות מעריך כי יש כ-6,900 חולי איידס ונשאי נגיףHIV בישראל, ובהם 4,870 מדווחים למשרד. מכלל נשאי הנגיף וחולי איידס שחיו בישראל בסוף שנת 2009, 142 נדבקו בהיותם בני 19-15. בכל שנה מתגלים מקרים חדשים של איידס בקרב בני נוער בגיל זה. בשנים 2009-2000 התגלו מ-2 עד 17 מקרים בכל שנה. שיעור ההימצאות של נגיף האיידס בקרב בני נוער בשנים האחרונות יציב, ובשנת 2009 היה 6.9 חולים ל-100,000 איש.
- לעתים מחלות מין מועברות ללא סימפטומים. הקושי בזיהוי מידי של מחלות מין והחשש מפני החשיפה הכרוכה בטיפול מגבירים את סכנת ההתפשטות של מחלות מין ומקשים לאמוד את היקף התופעה. שיעור מחלות מין בקרב בני נוער גבוה מהמדווח. 25% מכלל הנדבקים בישראל הם בני נוער, כשהעלייה היא במחלות זיבה, עגבת וקונדילומה.
- הפעלת תכניות על מניעת מחלות מין וחינוך מיני בכל בתי הספר היא חלקית בלבד. רוב התלמידים לא מקבלים הדרכה מספיקה בתחום זה.
- בני נוער הפעילים מינית נשאלו מתי קיימו יחסי מין לראשונה. תוצאת המדגם הצביעה על עלייה ניכרת בשיעור הבנות שהחלו לקיים יחסי מין בגיל 13 ואף בגיל צעיר יותר. שיעור גדול מבני הנוער מסתכנים בהתנהגותם המינית, כלומר מתחילים לקיים יחסי מין בגיל צעיר, עם מספר גדול של בני זוג, מקיימים יחסי מין מזדמנים ולא תמיד משתמשים באמצעי מניעה.
- מדינת ישראל משתתפת מאז שנת 1994 בסקר של ארגון הבריאות העולמי בנושא התנהגות מינית בריאה של בני נוער. ההתנהגות המינית נבדקה בקרב תלמידי כיתה י', למרות שממצאי המחקר מלמדים שהתנסות מינית של בני נוער מתחילה לעתים קרובות מוקדם יותר. לפי ממצאי הסקר, 23% מן הבנים ו-8% מן הבנות קיימו יחסי מין בגיל 15. 63% מן הבנות ו-81% מן הבנים ציינו שהשתמשו בקונדום, 17% מן הבנות ציינו שהשתמשו בגלולה למניעת היריון ו-15% מן הבנים ציינו שבת זוגם השתמשה בגלולה.
- כיום בעולם יש יותר מ-30 סוגים של מחלות מין הנגרמות מחיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים ומווירוסים. לכל אחת מהמחלות תסמינים שונים. ככלל, אפשר לחלק מחלות מין לאלו שמתבטאות במחלה של איברי המין ולאלו שהשפעתן אחרת. המחלות הנפוצות בקרב צעירים שמתבטאות במחלה של איברי המין הן כלמידיה, זיבה (גונוריאה), עגבת (סיפליס), הרפס של אברי המין ויבלות של מחלות מין (קונדילומה). רובן יכולות להתקיים רק ברקמות הריריות של גוף האדם: בפות, בנרתיק, בפי הטבעת, בפין, בפה או בגרון.
כאשר רקמות ריריות של אדם נגוע באות במגע עם רקמות ריריות של אדם בריא, האדם הבריא עלול להידבק. מגע כזה מתקיים בדרך כלל כשמקיימים פעילויות מיניות כמו משגל, מין אוראלי וגם נשיקות. חלק מהמחלות מועברות גם במגע ידיים או חלקי גוף אחרים.
"מניעה היא הרבה יותר טובה מהחלמה כי היא חוסכת את כל העבודה הקשה שכרוכה בלהיות חולה"
תומס אדאמס
אלוהים הפקיד בידנו את ילדינו ואנו נדרשים ללמד ולכוון אותם ולהורות את התוראה הבריאה שבדברו בנוגע למיניות יפה, נקייה, קדושה ונכונה בעתה. הבה נמלא את חובתנו זו כלפי ילדינו וכלפי הדור הבא.
"גִּדְלוּ בְּחֶסֶד וּבְדַעַת אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. לוֹ הַכָּבוֹד גַּם עַכְשָׁו גַּם לְיוֹם עוֹלָם. אָמֵן" (איגרת פטרוס השנייה ג 18).
