האם ישוע לא אמר וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְּשׁוּ בִּשְׁמִי אֶעֱשֶׂה, לְמַעַן יְכֻבַּד הָאָב בַּבֵּן. אִם תְּבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי דָּבָר בִּשְׁמִי, אֲנִי אֶעֱשֶׂה (יוחנן יד 13-14)? אז למה אלוהים לא עונה לנו על תפילותינו, במיוחד כשאנו מתפללים בשם בנו?
פעמים רבות אומרים לנו שאנו פשוט צריכים להאמין חזק יותר או להכריז על עצמינו את ההבטחה הזו של ישוע. אך אם נהיה כנים עם עצמינו, לעיתים אנו מאמינים חזק מאוד ומכריזים על עצמנו את ההבטחה, ואלוהים פשוט לא עונה לנו על התפילה. למען האמת, לעתים אלוהים לא יכול לענות על תפילתנו בגלל שמשיחיים מתפללים בשביל דברים שלעתים סותרים את עצמם.
מישהו עלול לטעון שאין עלינו להשתמש בניסיון שלנו כדי לשנות את ההבטחות של אלוהים בדברו. אך הבעיה היא שדבר אלוהים עצמו מכיל דוגמאות לתפילות שלא נענו. חשבו על שאול למשל שהתמודד עם "קוץ בבשר"- איזושהי חולשה פיזית עמה הוא התמודד וביקש מאלוהים להסירה (השנייה לקורינתים יב 7). אך אלוהים לא הסיר אותה.
שאול גם ביקש מהקהילה ברומא להתפלל שאלוהים יציל אותו מהלא מאמינים בירושלים, מה שנהיה בסופו של דבר הביקור האחרון שלו שם (רומים טו 31). אך הוא לא ניצל; במקום זאת, נאמר לנו במעשי השליחים כ"א ששאול נעצר בירושלים (ובסופו של דבר נרצח שם). אז אפילו הכתובים עצמם נותנים דוגמאות לתפילות שלא נענו. ההבטחה של ישוע היא לא בלתי מותנית; הוא לא הבטיח שתמיד, ללא יוצא מן הכלל, נקבל את כל מה שאנו מבקשים בשמו. אז איך אפשר להסביר את ההבטחה של ישוע? שהרי הוא לא היתנה אותה בשום דבר. איך אנו יכולים לפתור את המציאות הזו של תפילות שלא נענות?
התשובה היא שההבטחה של ישוע היא לא מוחלטת, זו הבטחה כללית שקיימים בה מספר תנאים (כפי שמתברר לפי הסתכלות רחבה יותר על דבר אלוהים). לא מדובר במשהו חריג; אנו יודעים שפסוקים אחרים בכתבי הקודש חייבים להיות מותנים לאור פסוקים נוספים. לדוגמה ישוע אמר במרקוס י 11, "כָּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא. אין כאן שום תנאי, זה נראה משפט מוחלט. אך אם לוקחים גם את מתי יט 9 בחשבון אז התמונה מתבהרת, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא עַל-דְבַר זְנוּת וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא. כאן אנו רואים שקיים תנאי לאיסור; דהיינו; בגידה. מה שאנו נראה כעת, הוא שההבטחה של ישוע לגבי היענות לתפילה, גם כן חייבת להיות מותנית לאור שאר הדברים שדבר אלוהים מלמד. מהם התנאים להיענות לתפילה על פי הכתובים? אנו נקרא לתנאים האלה "מכשולים להיענות לתפילות".
מכשולים להיענות לתפילות
חטא בחיינו
המכשול הבסיסי ביותר לכך שתפילותינו לא נענות הוא שיש חטאים בחיים שלנו עליהם לא התוודנו. בתהלים סו 18 המחבר אומר: אָוֶן אִם-רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי. לכן, ההבטחה של ישוע מניחה שהמאמין שמתפלל הוא מאמין שחי בכוח רוח הקודש, ולא בכוח הבשר. פטרוס כתב באיגרתו הראשונה, וְכֵן אַתֶּם, הַבְּעָלִים, חֲיוּ יַחַד עִמָּהֶן בִּידִיעָה שֶׁהָאִשָּׁה הִיא כְּלִי חַלָּשׁ יוֹתֵר, וּתְנוּ לָהֶן כָּבוֹד כְּשֻׁתָּפוֹת בְּנַחֲלַת חֶסֶד הַחַיִּים, לְמַעַן לֹא תְּעֻכַּבְנָה תְּפִלּוֹתֵיכֶם (הראשונה לפטרוס ג 7). ההבטחה של ישוע מניחה שהמאמין שמתפלל, עומד בו, מתהלך באור, מלא ברוח הקודש ואוהב את אשתו ואת אחיו. כשחושבים על זה, התפילות שלנו נענות רק בחסדו של אלוהים.
מניעים שגויים
פעמים רבות התפילות שלנו לא נענות משום שהמניעים שלנו שגויים. לעתים התפילות שלנו מונעות על ידי סיבות אנוכיות. ישוע הבטיח בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם (מתי ז 7), אך יעקב מסביר לקוראיו, אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה רָעָה, כְּדֵי לְבַזְבֵּז בְּתַאֲווֹתֵיכֶם (יעקב ד 3). ההבטחה של ישוע לא תגשים תפילה שמונעת על ידי אנוכיות. המניע שלנו אמור לפאר את אלוהים (יוחנן יב 28).
חוסר אמונה
ישוע היה ברור לגבי זה שרק תפילה הנובעת מאמונה יכולה להיענות. הוא אמר לתלמידיו, לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁתְּבַקְשׁוּ בִּתְפִלָּה — הַאֲמִינוּ שֶׁקִּבַּלְתֶּם אוֹתוֹ, וְיִהְיֶה לָכֶם. (מרקוס יא 24). כאן ההבטחה מותנית באמונה. אדם שמלא ספקות לגבי תפילתו, לא יכול להינות מהביטחון שאלוהים ייענה לו, אַךְ יְבַקֵּשׁ בֶּאֱמוּנָה וּבְלִי סָפֵק, כִּי בַּעַל-סָפֵק דּוֹמֶה לְגַלֵּי הַיָּם הַנִּדְחָפִים וְסוֹעֲרִים מִפְּנֵי הָרוּחַ. אוֹתוֹ הָאִישׁ אַל יַחְשֹׁב כִּי יְקַבֵּל מַשֶּׁהוּ מֵאֵת יהוה, בִּהְיוֹתוֹ אִישׁ הַפּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים הֲפַכְפַּךְ בְּכָל דְּרָכָיו. (יעקב א 6-8).
שימו לב שהתנאי הזה לא פותח מקום לטענה כמו "אין לך מספיק אמונה לכן אלוהים לא עונה לך". משום שישוע אמר שמספיק אמונה בגודל של גרגיר חרדל (לוקס יז 6). ושימו לב שתמיד אפשר לבקש מאלוהים אמונה כשחסר לנו (מרקוס ט 24).
אדישות
הרבה פעמים אלוהים לא עונה על תפילותינו משום שלא באמת אכפת לנו אם הוא יענה. לעתים אנו מתפללים בפגישה או בקהילה עבור משהו, ואז שוכחים מזה. אנו כלל לא חושבים או זוכרים אם אלוהים בכלל ענה על תפילתנו. הביטו בתפילתה של חנה בשמואל א א, היא הייתה כל כך אינטנסיבית בתפילות שלה שעלי הכהן חשב שהיא הייתה שיכורה. קראו את התפילות של ישוע בבשורות, הוא התפלל כל הלילה וקרא לתלמידים להצטרף אליו לתפילות.
חוסר התמדה
חוסר התמדה יכולה להיות סיבה מאוד שכיחה למה תפילותינו לא נענות. אנחנו מוותרים בקלות. אנחנו מתפללים פעם או פעמיים ואז מוותרים. האדון לא לימד אותנו להתפלל עבור משהו חד פעמית ואז לוותר או לשכוח. חשבו על המשל בלוקס יא 5-8: אִם אֶחָד מִכֶּם יֵלֵךְ אֶל יְדִידוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְיֹאמַר לוֹ, 'יְדִידִי, הַלְוֵה לִי שָׁלוֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם כִּי חֲבֵרִי הִגִּיעַ אֵלַי מִן הַדֶּרֶךְ וְאֵין לִי מַה לְּהַגִּישׁ לוֹ.'וְזֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת יָשִׁיב וְיֹאמַר, 'אַל תַּטְרִיד אוֹתִי, הַדֶּלֶת כְּבָר נְעוּלָה וִילָדַי אִתִּי בַּמִּטָּה. אֵינֶנִּי יָכוֹל לָקוּם וְלָתֵת לְךָ' –אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, גַּם אִם לֹא יָקוּם לָתֵת לוֹ עַל הֱיוֹתוֹ יְדִידוֹ, יָקוּם בִּגְלַל הֶעַזָּתוֹ וְיִתֵּן לוֹ כְּכָל צָרְכּוֹ.
השכן לא קם מהמיטה בהתחלה, אף בגלל שחברו המשיך לדפוק על הדלת ולא וויתר, הוא קם והביא לו לחם. על אחת כמה וכמה אומר ישוע, שאבינו ישמע לנו וייתן לנו.
חשבו גם על המשל של האלמנה והשופט (לוקס יח 1-8).
הוּא סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל, לְהַרְאוֹת כִּי עֲלֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלֹא לִרְפּוֹת." שׁוֹפֵט הָיָה בְּעִיר אַחַת; אֶת אֱלֹהִים לֹא יָרֵא וּבְאָדָם לֹא הִתְחַשֵּׁב. וּבְאוֹתָהּ עִיר הָיְתָה אַלְמָנָה שֶׁנָּהֲגָה לָבוֹא אֵלָיו וְלוֹמַר, 'שָׁפְטֵנִי נָא מֵאִישׁ רִיבִי.'זְמַן מָה סֵרַב, אֲבָל אָחֲרֵי כֵן אָמַר בְּלִבּוֹ, 'אַף שֶׁאֵינֶנִּי יָרֵא אֶת אֱלֹהִים וּבְאָדָם אֵינֶנִּי מִתְחַשֵּׁב, הֲרֵי מִפְּנֵי שֶׁהָאַלְמָנָה הַזֹּאת מְצִיקָה לִי אֶעֱשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָהּ, שֶׁאִם לֹא כֵן תָּבוֹא תָּמִיד וּתְיַגֵּעַ אוֹתִי'." הוֹסִיף הָאָדוֹן וְאָמַר: "שִׁמְעוּ מַה שֶּׁאוֹמֵר הַשּׁוֹפֵט הָרָשָׁע. וְהָאֱלֹהִים, הַאִם לֹא יַעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּט בְּחִירָיו הַקּוֹרְאִים אֵלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה? הַאִם יִתְמַהְמֵהַּ בְּעִנְיָנָם? אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָם מַהֵר. אַךְ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן-הָאָדָם, הֲיִמְצָא אֶת הָאֱמוּנָה עֲלֵי אֲדָמוֹת?"
הנקודה של המשל היא שעלינו לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלֹא לִרְפּוֹת (פס' 1).
ובכן, מישהו עלול למחות: "הרבה פעמים התפללתי כשהתוודתי על כל חטאיי, מתוך מניעים נכונים, מתוך אכפתיות והתמדה, ואלוהים לא ענה לי על תפילותיי!". הבעיה היא שזה לא כל הסיפור, התנאי האחרון שחייב להתגשם הוא שהתפילה חייבת להיות על פי רצון אלוהים.
רצון אלוהים
יוחנן השליח כתב באיגרתו הראשונה: וּבִטְחוֹנֵנוּ בּוֹ שֶׁאִם נְבַקֵּשׁ דָּבָר כִּרְצוֹנוֹ יִשְׁמַע אוֹתָנוּ וְאִם יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ בְּכָל אֲשֶׁר נְבַקֵּשׁ, יוֹדְעִים אָנוּ כִּי הַמִּשְׁאָלוֹת שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמֶּנּוּ נִתָּנוֹת לָנוּ. (הראשונה ליוחנן ה 14-15). עלינו להודות שהרבה פעמים אלוהים לא עונה על תפילתנו בגלל שהוא יודע יותר טוב מאיתנו, כי אנחנו מוגבלים בידע ובזמן, ואילו הוא לא. שימו לב שיוחנן אומר שאם התפילות שלנו הן כרצון אלוהים, אז אנו בטוחים שהוא ייענה עליהן. לכן, עלינו תמיד להתפלל ולבקש את רצון אלוהים בתפילה בדיוק כפי שישוע ביקש. רבים טוענים שהתפילה "אם זה רצונך", מצביעה על חוסר ביטחון ואמונה. אך הכתובים לא תומכים במסקנה הזו. יוחנן לא אומר שהביטחון שלנו הוא שאלוהים יענה על תפילותינו אלא שהוא יענה אם הן תואמות את רצונו. מידת הביטחון שלנו בכך שתפילתנו תענה היא על פי הביטחון שלנו שהתפילה שלנו היא כרצון אלוהים. אם חסר לנו ביטחון בכך שהתפילה שלנו משקפת את רצון אלוהים זה מאוד נכון להתפלל "אם זה כרצונך".
ההוכחה לכך שמדובר בצורת תפילה לגיטימית באה מהעובדה שישוע עצמו התפלל כך (לוקס כב 42). לבקש את רצון אלוהים הוא ביטוי לענווה וכניעה לתוכניתו וחוכמתו. מדובר בהכרה בכך שהוא יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב עבורנו, ושאנחנו מעוניינים ברצונו יותר מהצורך שלנו.
כששאול התפלל שאלוהים ירפא אותו מהקוץ בבשר, אלוהים סירב להיענות לתפילתו, ואמר, דַּי לְךָ חַסְדִּי, כִּי בַּחֻלְשָׁה תֻּשְׁלַם גְּבוּרָתִי (השנייה לקורינתים יב 9). מה הייתה תגובתו של שאול? עַל כֵּן בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶתְגָּאֶה בְּחֻלְשׁוֹתַי, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלַי גְּבוּרַת הַמָּשִׁיחַ.
זה לא ששאול לא כל כך רצה להיות בריא, אלא שהוא רצה יותר את רצון אלוהים בחייו. הגישה שלנו צריכה להיות זהה.
אך כעת עולה השאלה, איך אנו יכולים לדעת מהו רצונו של אלוהים? אם מישהו חולה, האם עלינו להתפלל שיבריא או שיתן לו אומץ וסבלנות תוך כדי הסבל? אם מישהו נמצא בצרה, האם עלינו להתפלל להצלה או לגבורה לעמוד בניסיון? מה עלינו לעשות?
רוח הקודש מפגיעה עבורינו
תודה לאל שיש לנו את רוח הקודש! שאול עונה על הבעיה הזו ברומים ח 26-27:
וְכֵן גַּם הָרוּחַ עוֹזֶרֶת לָנוּ בְּחֻלְשׁוֹתֵינוּ, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. וְאוּלָם הָרוּחַ עַצְמָהּ מַפְגִּיעָה בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת מִמִּלִּים.וְהַבּוֹחֵן לְבָבוֹת יוֹדֵעַ אֶת מַחְשְׁבוֹת הָרוּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַפְגִּיעָה בְּעַד הַקְּדוֹשִׁים בְּהֶתְאֵם לִרְצוֹן אֱלֹהִים.
אנו עלולים לתהות על מה להתפלל ולא להיות בטוחים, אבל רוח הקודש לוקחת את תפילותינו ו"ממירה" אותן, על פי רצון אלוהים לפני כס החסד. בזכות המפגיע האלוהי הזה, אנו יכולים להתפלל בביטחון, למרות הפרספקטיבה מוגבלת שלנו, ולבטוח בכך שרוח הקודש מפגיעה עבורינו על פי רצון אלוהים. לכן, היו אמיצים בתפילות ובקשו מאלוהים שיראה לכם מהו רצונו.
מאמר זה הינו תרגום מספרו של הפילוסוף והתיאולוג וויליאם ליין קרייג ״שאלות קשות תשובות אמיתיות״.
