מאת וו'. א. טוזר
ההתקפה הראשונה של השטן על הגזע האנושי הייתה כשהוא ניסה בערמומיות לערער את ביטחונה של חווה בטובו של אלוהים. למרבה הצער הוא הצליח בכך, מה שגרם נזק עצום לה ולנו. מאז ועד היום בני האדם רואים את אלוהים בצורה מעוותת ולכן נשמטת מתחת רגליהם היכולת להבין מה זו צדקה אמיתית וחייהם הפכו להרסניים.
אין דבר שיכול לפגום בנפש יותר מהבנה לקויה אודות אלוהים, ובמיוחד מתפיסה שמזלזלת בערכו ובגדולתו ובטובו האמיתיים. כיתות שונות, כמו למשל הפרושים, ראו באלוהים מישהו נוקשה וקפדן אך בד בבד הצליחו לקיים אורח חיים שנראה כלפי חוץ מוסרי למדי, אבל הקדושה והצדקה שלהם היו חיצוניות בלבד. בלבם הם היו כ"קברים מסוידים", כפי שישוע אמר להם. תפיסתם השגויה אודות אלוהים גרמה להם לפתח תפיסה שגויה אודות עבודת אלוהים. עבור הפרושים, עבודת האלוהים הייתה נטל ושעבוד. הם לא אהבו אותה אבל לא יכלו להימלט ממנה מבלי שיסבו לעצמם נזק כבד מנשוא. אלוהי הפרושים לא היה אל שקל לחיות איתו ולכן האמונה בו והדת שפיתחו הפכו למשהו עגום, קשה וחסר אהבה. הדבר מתבקש, שכן התפיסה שלנו לגבי אלוהים קובעת בהכרח את האיכות והמרכיבים של חיי האמונה שלנו.
אלוהים קר וקפדן? רבים מהמשיחיים שחיו מאז ימיו של אדוננו בבשר ניהלו גם הם חיים עגמומיים וחמורי סבר. הסיבה זהה – תפיסה לקויה ולא ראויה אודות אלוהים. באופן טבעי אנחנו רוצים להידמות לאלוהים שלנו ואם על פי תפיסתנו הוא קשה וקפדן, כאלה נהיה גם אנחנו.
הכישלון להכיר ולהבין כראוי את אלוהים מוביל משיחיים טובים רבים, גם בימינו, לחיים נטולי שמחה. החיים המשיחיים הופכים לעניין מדכדך, לנטל תמידי של נשיאת הצלב תחת עינו הפקוחה של אב קפדן ומחמיר שדורש הרבה ולא מוכן לסלוח. הוא מחמיר, עצבני, קצר רוח וקשה מאוד לרצות אותו. אורח החיים שצומח מגישה שלילית שכזאת הוא עיוות מוחלט של החיים האמיתיים במשיח.
חשוב ביותר למען בריאותנו הרוחנית שתמיד נאחז בתפיסה הנכונה אודות אלוהים. אם אנחנו רואים אותו כקר וקפדן, נתקשה לאהוב אותו וחיינו יונעו על ידי פחד מתרפס. לעומת זאת, אם נכיר אותו כאלוהים נדיב ומתחשב, חיינו הפנימיים ישקפו את התפיסה הזאת.
האלוהים הוא אהבה
האמת היא שאלוהים הוא ישות מקסימה מכול ולשרת אותו זו ההנאה הגדולה ביותר שאין די מילים לתאר אותה. הוא מלא אהבה ואהבתו העצומה היא כל מה שהבוטחים בו אמורים לדעת. הוא אכן אלוהים קדוש וצדיק ולא מתעלם מהחטא. אבל בזכות דם הברית הנצחית הוא יכול להתייחס אלינו כאילו מעולם לא חטאנו. כשמדובר ביחסו כלפי בני האדם הבוטחים בו, חסדו תמיד יגבר ויתעלה על העונש המוצדק המגיע להם.
הקרבה לאלוהים היא תענוג שאין מילים לתארו. אלוהים מתקרב אל בני האדם שהוא הושיע ומשוחח איתם בנועם ובאופן שוטף ובלתי אמצעי, וקרבתו זו מביאה מרגוע ומרפא לנפש. הוא אינו אנוכי, קצר רוח או בעל מצבי רוח משתנים ולא צפויים. הוא היום כפי שהוא היה אתמול וכפי שהוא יהיה מחר ומחרתיים ובשנה הבאה. לא קשה לרצות אותו, אם כי לא קל לספק את רצונו. הוא מצפה מאיתנו רק לדברים שהוא בעצמו כבר נתן לנו או הגשים מלכתחילה. הוא ממהר להבחין בכל ניסיון שמונע על ידי רצון טוב מצדנו לעשות את רצונו, וממהר גם לסלוח על כישלונותינו כשהוא יודע שהכוונה שלנו הייתה לעשות את רצונו. הוא אוהב אותנו כפי שאנחנו ומוקיר את אהבתנו יותר מאשר את הגלקסיות שהוא ברא.
למרבה הצער, משיחיים רבים אינם מסוגלים להשתחרר מהדעות המעוותות שלהם אודות אלוהים ודעות אלה מרעילות את לבם והורסות את החירות הפנימית שאלוהים העניק להם. אנשים כאלה משרתים א אלוהים כשלבם מר, כמו האח הבכור שעשה את רצון אביו ללא כל התלהבות ושמחה ולא הבין את העליזות ואת הרצון העז של אביו לחגוג את חזרת הבן האובד הביתה. התפיסה שלהם אודות אלוהים מוציאה מכלל אפשרות שהוא שמח בבניו, והם מתייחסים לאלה שעובדים את אלוהים בהתלהבות ובשמחה כאילו היו אנשים מלאי קנאות ש"ירדו מהפסים". אי לכך, הנפשות העצובות האלה מתהלכות בקושי רב בדרכן המדכדכת, בנחישות קודרת לעשות את הדבר הנכון גם כשהשמים נופלים כדי להרוויח את זכותם להיות בצד המנצח ביום הדין.
הוא יודע מי אנחנו
כמה טוב יהיה אם נלמד שקל לחיות עם אלוהים. הוא זוכר מי אנחנו, הוא יודע שאנחנו רק עפר ואפר. אומנם הוא לפעמים מייסר ומטהר אותנו, אבל אפילו את זה הוא עושה בחיוך ובאהבה – חיוך רך וגאה של אב שנהנה הנאה עילאית להיות עם בנו, שהוא אמנם לא מושלם אך הוא מבטיח, ומדי יום הופך דומה יותר ויותר לאביו.
לפעמים אנחנו חוששים משום שאנחנו יודעים שאלוהים רואה את מחשבותינו וער לכל מעשינו. אל לנו לחשוש. סבלנותו של אלוהים אינה יודעת גבול והוא התגלמות הטוב והנדיבות. אנחנו משמחים אותו ביותר לא כשאנחנו מתאמצים עד טירוף לשנות את עצמנו ולהיות טובים, אלא כשאנחנו משליכים את עצמנו לזרועותיו, כפי שאנו עם כל חוסר השלמות שבנו, ומאמינים שהוא מבין הכול ואוהב אותנו למרות הכול.
המאמר יצא לאור על ידי "החותם" בעיתון המשיחי "מעט לעת", גיליון 140.
מתוך Last Days Ministries, God Is Easy To Live With , 3/62012
