ספר קוהלת מדגיש כי כל מעשי האדם תחת השמש הם חסרי תכלית, אלא אם הם נעשים תחת חסותו של אלוהים. בדומה לספר משלי גם הוא מצהיר שכל חכמת העולם וכל האושר עלי אדמות נובעים מיראת ה'. המלך שלמה, שכתב את ספר קוהלת, היה האדם העשיר והחכם ביותר בדורו ונהנה מכל תענוגות החיים. היו לו נשים, רכוש, עבדים ומשרתים. הוא נהנה מאוצרותיהן של מדינות אחרות ומשלום עם העמים הסובבים אותו. בעצם, לא חסר לו דבר. ועם זאת הוא מכריז שוב ושוב שכל מה שנמצא "תחת השמש" הוא הבל הבלים ורעות רוח.
הספר מתאים לשימושם של יועצים משיחיים בקשת רחבה של מצבים: הוא רלוונטי עבור אנשים שסובלים מדיכאון וחוסר עניין בחיים ומאידך גם למי שחשים התרוממות רוח קיצונית מתענוגות החיים. הוא מתאים לאדם הצעיר וגם לאדם שחי עד גיל מופלג; הוא מתאים לגברים וגם לנשים; הוא מתאים למאמינים וכמו כן ללא-מאמינים. הספר יכול לשמש בכל סוג של עבודת ייעוץ, כאסמכתא לעיקרון המרכזי לפיו הכול הוא חסר תכלית וחסר משמעות ללא אלוהים.
הספר עוסק בבחינת החיים תחת השמש ובהערכתם. בעולם, ההצלחה ומשמעות החיים נמדדות על ידי כמות הרכוש, המעמד, ההישגים והדברים החומריים שמביאים הנאה לחיים. לעומת זאת ספר קוהלת מייחס ערך לחיים אך ורק כאשר האדם מכיר באלוהים וחי את חייו בנמיכות רוח לפניו. הספר מזכיר לאדם את מקומו לפני אלוהים ויכול לדבר ללא-מאמינים ולמאמינים כאחד.
במצב של דכדוך
הספר יכול לשמש בעבודת הייעוץ עם אנשים שנמצאים במצב רגשי ירוד. בשלבים שונים בחיים מתעוררות באנשים תהיות: מה היא תכלית החיים? למה בכלל נבראנו? המחשבות האלה עלולות להוביל למצבים של חרדה, מתח נפשי, פחדים ופוביות שונות ואף לדיכאון עמוק ולמחשבות אבדניות. זהו מצב שכיח גם בעתות משבר, במעברים בשלבי החיים כגון גיל ההתבגרות, משבר אמצע החיים, תופעת הקן הריק וכאשר מתמודדים עם סוגים שונים של אבדן: אבדן בריאות, עבודה, רכוש, תפקיד, ואף אבדן של אדם אהוב שמת. בתקופות כאלה אנשים עלולים להרגיש שאין טעם לחייהם, ושכל עמל ומאמץ בחיים הם חסרי משמעות. אנשים עלולים להרגיש שאין מטרה לחיים ושאין סיבה לחיות. כאשר אנשים במצב כזה פונים אלינו, ספר קוהלת עשוי להיות שימושי ביותר במתן ייעוץ ותמיכה.
אפשר לתת אישור לרגשותיהם של אנשים שסובלים ממצבים שכאלה ולהביע הבנה תוך שימוש במה שכתוב בספר קוהלת. ניתן להצדיק את אמירותיהם על ידי האמירות הדומות של שלמה, שהיה מלך ואשר נהנה מכל תענוגות העולם ולא חסר לו כלום, ועם זאת העז לומר שהכול הבל הבלים.
לאחר שאנו נותנים אישור לדבריהם השליליים של אנשים פסימיים כמו אלה שהוזכרו לעיל, מגיע השלב הטיפולי בשיחה, שמציע השקפת עולם אחרת; השקפה שמסכימה עם האמירות אך מציעה פתרון: החיים הם אכן חסרי תכלית ומשמעות – כל עוד הם מנותקים מאלוהים ומרוחקים ממנו. אלוהים הוא הנותן משמעות לכל אירועי החיים ונסיבותיהם, גם הקשים ביניהם וגם המכאיבים. אלוהים רוצה להשתמש בנסיבות הקשות כדי ללמד אותנו לקחים מכל התנסויות החיים. לקחים אלה יכולים למנוע מאתנו נפילות. אפשר גם ללמוד מניסיונם של אנשים אחרים. אך הלקח החשוב ביותר שאפשר ללמוד מכל הקשיים בחיים, מכל המחסור, מכל העצב, מכל הדברים האוזלים, הוא שאין משמעות לשום דבר ללא אלוהים. וכאן יש הזדמנות לעודד את האנשים הסובלים שבאים להתייעץ אתנו ולהפנות אותם לאלוהים כדי שיתקנו את הקשר האישי שלהם אתו ויקבלו אותו כריבון בחייהם.
בשלב זה כל מצב וכל אירוע יכולים לקבל משמעות שבשבילה כדאי לחיות. ויקטור פראנקל מספר בספרו "האדם מחפש משמעות" על אנשים ששרדו את מחנות הריכוז בזכות המשמעויות שהם ייחסו לסבל, ובזכות מטרות שרצו מאוד להגשים אם ישרדו. אפשר לאתגר את הנועצים בנו להציב לעצמם מטרות (בהתאם להדרכת ה') שבשבילן כדאי לחיות.
אם לחיים יש משמעות אזי הם ראויים לחיות אותם. אנשים מדוכאים יכולים ללמוד מספר קוהלת שיש לקח אחד הנלמד מהחיים והוא – שנחיה אותם לפי ההוראות של "היצרן", הבורא שלנו, האחד שהעניק לנו את החיים. ספר קוהלת מעודד את האדם לחתור לשלום עם אלוהים.
במצב רגשי מרומם
לעומת האנשים הנתונים במצב נפשי ירוד, בקצה השני של הקשת ישנם אנשים ששרויים במצב רגשי מרומם עקב סיבות שונות, כגון הצלחה בלימודים, הצלחה בעבודה, יופי, מעמד, נישואין, כסף, לידות, הצלחות שונות וכדומה. אנשים כאלה עלולים להרגיש שהם הגשימו את מה שהגשימו בזכות עצמם, בחכמתם האישית ובכוחם, ועלולים להתגאות בכך (ר' דברים ח 18-11). וכאן יש הזדמנות "להחזיר אותם לקרקע" ולהסב את תשומת לבם לעובדה שהכול בעצם הוא הבל הבלים ורעות רוח. ספר קוהלת יכול להראות להם שהכול חולף. גם הנעורים חולפים, וכשאנחנו מתים איננו לוקחים לעולם הבא לא כסף ולא רכוש, לא מעמד וגם לא הישגים. אז אם נשמח, עלינו לשמוח באלוהים שהוא זה שהעניק לנו הכול והוא המקור של כל דבר טוב בחיים. צריך ליהנות מהחיים לפי התנאים של אלוהים ורק אז ההנאה היא הנאת אמת. כדי שהחיים יהיו משמעותיים אנחנו זקוקים לחסדו של אלוהים. יש להסתכל על החיים בעיניים רוחניות, לאור החיים בעולם הבא, לאור הנצח. אלוהים אכן ברא את הכול בכדי שנהנה מהבריאה גם כאן עלי אדמות, אך ההנאה לא תהיה אמתית אם נתכחש לאלוהים ואם לא ניתן לו להכתיב את הדרך.
ספר קוהלת יכול לסייע לנו כיועצים משיחיים כשאנחנו מלמדים את האנשים שחיים בעלי ערך אמתי הם חיים שאינם מתעלמים מחיי הנצח. גם תענוגות החיים הם ברכה אם נהנים מהם ביראת אלוהים.
הספר מתאים לייעוץ גם לאנשים שעובדים קשה והשתעבדו לעבודתם או למעמדם. הוא מזכיר להם שהכול הבל הבלים. לאנשים שנאחזים בכוחם של הנעורים והיופי החיצוני, הוא מזכיר שהכול מתפוגג ואוזל. הספר מתאים לייעוץ לאנשים שסדר עדיפויותיהם לא תקין ושאלוהים לא מוצב בראשו.
סיכום
יש סיפור שמספר על חכם שנתן לבנו שני פתקים וביקש שישים פתק אחד בכיסו הימני ואת הפתק השני – בכיסו השמאלי. על הפתק האחד היה כתוב "אני מעפר ולעפר אשוב". החכם אמר לבנו: "בכל פעם שאתה מצליח, בכל פעם שאתה משיג משהו, בכל פעם שאתה מרגיש שאתה גאה בעצמך, הוצא את הפתק הזה וזכור שאתה עפר ולעפר תשוב". ובמילים של קוהלת הוא כביכול אומר לו: זכור שהכול הבל הבלים ורעות רוח. על הפתק השני היה כתוב: "נבראתי בצלם אלוהים". האב אמר לבנו: "בכל פעם שאתה מדוכא, בכל פעם שאתה נכשל, בכל פעם שאתה מרגיש חסר ערך, בכל פעם שאתה חושב שאין לחייך משמעות, הוצא את הפתק השני וזכור שיש לך משמעות כי נבראת בצלם אלוהים".
ספר קוהלת מזכיר את שני הקצוות האלו: אנחנו לא שווים כלום, מלבד עפר, אבל המשמעות שלנו נובעת מהיותנו ברואים בצלמו של בורא עולם, אלוהים. לכן אנו נקראים לחיות את חיינו בצורה שתביא לו כבוד ובו בזמן תזכור את המוגבלות שלנו כבני אדם.
הבנה זו יכולה להיות חלק בלתי נפרד ממפגשי הייעוץ. בכוחה לגמד את הקשיים, את הקונפליקטים, את הפגיעות ואת הקשיים ולהכניס אותם למסגרת שבה הם כפופים לסמכותו של אלוהים והוא יכול לשלוט עליהם ולצקת משמעות לכל מה שנעשה לנו. ומצד שני, ההשקפה שהספר מלמד יכולה לגמד כל גאווה מופרזת מהישגים והצלחות ולהחזיר לנו את הפרופורציות הנכונות: כולנו מתים לבסוף, ואין לנו במה להתגאות אלא באלוהים שהוא הנותן לנו את כל מה שיש לנו. לכן רצוי לחיות את החיים וליהנות מהם מתוך יראת אלוהים.
